ויוסף שאול (אלישר) עח

גר וגיורת צריכות להמתין משום שכל הזרע מאותו איש וכו' אבל בגיורת נשואה אם נתגיירה לבדה א"צ להמתין דכיון דדעתה לאגיורי מנטרא נפשה, והרב כתב דגיורת כשהיא נשואה צריכה להמתין אפילו נתגיירה לבדה ואיך כב"ש ייחס סברא זו לתוס' בתירוצם אחרון, ויש סיוע לפירוש זה ממה שמצינו למרן בש"ע ס"ה שפחה וגיורת שהיו נשואות לבעלים צריכות להמתין וכו' ומור"ם לא הגיה על דברי מרן כלום מזה מוכח דמודה למר"ן ואם איתא דלדעת הרא"ש והרז"ה אפילו גיורת שהיתה נשואה א"צ להמתין היה לו להגיה על דברי מרן בס"ה וי"א דשפחה וגיורת שהיו נשואות ונתגיירו לבדן א"ץ להמתין אלא ודאי משמע דדבר זה מוסכם לאפילו הרא"ש והרז"ה והטור מודים לדין זה ויש לדחות דמור"ם אזיל הכא לחומרא והכא לחומרא דבס"ו והטור והרא"ש מחמירים הגיה וי"א דכל אלו צריכות להמתין משום דהוא אזיל לחומרא ולכן בס"ה לא הגיה כלום משום דדעתו להחמיר כדעת מרן איך שיהיה עכ"פ דעת כרא"ש לדינא מור"ם מסכים עם מרן דגיורת נשואה שנתגיירה לבדה צריכה להמתין וכ"ש גר וגיורת

עוד ראיתי להרב משפטי עוזיאל שביאר את הירושלמי אנוסה א"צ להמתין ג"ח היינו בנאנסה תחת בעלה משום דתלינן רוב בעילות אחר הבעל ע"ש, ולא יכולתי להולמו דלפי"ז מאי קשיא ליה ממתני' דמפרישין אותן ג"ס דמתני' עדין לא נבעלו ולא שייך לתלות רוב בעילות אחר הבעל אבל רבי ירמיה איירי בנבעלו, גם מי דחקו לפרש בנאנסה תחת בעלה ולא בפנויה שנאנסה כברייתא דיבמות אנוסה ומפותה א"צ להמתין דאיירי בפנויות, וכן מצאתי למרן החיד"א בברכ"י דפירש דרבי ירמיה בירושלמי הנז' איירי בפנויה והוכיח כן מדנקט אנוסה א"צ להמתין ולא נקט אנוסה א"צ להפרישה מבעלה זה מוכח דאיירי בפנויה ע"ש, עוד נ"ל להוכיח דאיירי בפנויה דהירושלמי שם בפ"ד הלכה י"א הביא דברי רבי ירמיה האמורים ואמר שם דרבי ירמיה מסייע לריו"ס ואם כפירושו דאיירי באנוסה תחת בעלה ומשום דתלינן רוב בעילות אחר הבעל א"כ אין שום סיוע לריו"ס דרבי יוסי איירו בפנויה

עוד ראיתי להרב משפטי עוזיאל בתשובה הנז' שהביא דברי הח"מ סי"ג סק"ו דדין פילגש מיירי כגון שנתעברה במקרה אולם כבר כתבנו שאין דבריו מחוורים דלדברי הח"מ העיקר חסר מן הספר דא"כ היל"ל מזנה שנתעברה ע"ש, אמת שהגאון כנה"ג בתשובה בעי חיי אבהע"ז סי' ו' כתב דאעפ"י שנתעברה פעם אחת אינה מוצאת מכלל מזנה מתהפכת וביאר בכוונת הריב"ש דלאו משום עבור אתי עלה אלא עיקר טעמו כיון שהפילגש היא בהיתר אינה מתהפכת וכן דעת החכמים ודלא כהרב השואל ע"ש, האמנם מצאנו להגאון הגדול הפ"מ ח"ג דף ע"ב שכתב היפך בדיוק ממש דכיון שראינו שנתעברה תו לא אמרינן בה אשה מזנה מתהפכת וכן הבין הגאון מ"ז ראש"ל יש"א ברכה ז"ל הא קמן סמכין תלתא הגאון ח"מ והגאון פ"מ והגאון יש"א ברכה דכולהו בשיטה אחת דכל שראינו שנתעברה לא אמרינן אשה מזנה מתהפכת, ומה שהקשה עליו דעיקר חסר מן הספר אחר המחכ"ת אין זה תפיסה דהריב"ש קאי על נדון השאלה שנתעברה וילדה והכי דייקי דבריו בתשובה שכתב אשה זו שכוספת להריון וכו' והיינו מפני שראינו שנתעברה וילדה

עוד הביא מ"ש מו"ז בכוונת דברי התוס' ביבמות דף ל"ה בתירוצם השני אי נמי כגון שידוע שלא נתהפכה וביאר בכוונתם