ויוסף שאול (אלישר) עז

כדתניא בפ' החולץ עכ"ל פשט דבריו שבגיורת ומשוחררת אם היתה נשואה ונתגיירה לבדה צריכה להמתין מדכתב לא החמירו לגזור זנות אטו נשואין משמע בנשואין מיהא החמירו ועוד שסיים וכתב אבל בנשואין אפילו גר וגיורת מדנקט אפילו משמע כל שכן כשנתגיירה לבדה אלא דלפי"ז קשה אמאי לא גזרינן בגיורת זנות אטו נשואין ומאיזה טעם לא החמירו לגזור וכבר עמד בזה הגאון מהרש"א ז"ל על הסוגיא דף ל"ה האמנם ראיתי להגאון קרבן נתנאל באות א' וז"ל עמ"ש הרא"ש לא החמירו לגזור זנות אטו נשואין כתב וז"ל דאפילו גיורת נשואה כיון דדעתה לאגיורי מתהפכת נמי כדי להבחין בין זרע קדושה לשלא בקדושה אע"ג דכשמתגיירת עם בעלה ס"ל לרבינו כיון שכל הזרע מאותו איש אינה חוששת להבחין כסברת ר"י בעל התוס' ולא גזר משום גר וגיורת הוא ואשתו משום דהוו מילתא דלא שכיחא ובזה נסתלקה תמיהת המהרש"א, עכ"ל נראה מדבריו דס"ל בדעת הרא"ש דגיורת שנתגיירה לבדה אפילו היתה נשואה א"צ להמתין דדוקא בגר וגיורת צריכה להמתין משום דאינה חוששת ופירושו דחוק דלשון הרא"ש שכתב לא החמירו למיגזר זנות אטו נשואין קשה להולמו וגם דהעיקר חסר מדברי הרא"ש דהוה ליה לסיים לא החמירו למגזר זנות אטו נשואין דבנשואין גופא מתהפכת וכמ"ש רש"י מזה מוכח דכוונתו כמ"ש לעיל וכמו שהבין הגאון מהרש"א גם לשון אפילו גר וגיורת קשה לפירושו דהוה ליה למימר אבל בנשואין כגון גר וגיורת, אמנם בלשון הטור משמע כפירושו של הקרבן נתנאל וז"ל בסי' י"ג הגיורת שנתגיירה והשפחה שנשתחררה אפילו גדולות א"צ להמתין אבל גר וגיורת שנתגיירו ביחד צריכות להמתין עכ"ל, ואם הוא כפירושנו היה לו לטור לכתוב אפילו גדולות בזנות א"צ להמתין אבל בנשואין אפילו גר וגיורת צריכות להמתין כלשון הרא"ש אלא ודאי מדלא הזכיר לפלוגי בין זנות לנשואין וגם השמיט תיבת אפילו שכתובה בהרא"ש משמע דוקא גר וגיורת שהם נשואין צריכים להמתין אבל גיורת שנתגיירה לבדה אפילו נשואה א"צ להמתין וכן נראה מדברי הפרישה באות ו' אפילו גדולות א"צ להמתין משום שכל שדעתן להתגייר משמרות עצמן שלא יתעברו שידעו ממי שנתעברו, משא"כ בגר וגיורת ושייך שם הבחנה בין זרע שנזרע בקדושה וכו' מוהר"ש עכ"ל, כוונת דבריו דבגיורת שנתגיירה לבדה משמרת עצמה שלא תתעבר לדעת העובר ממי, משא"כ בגר וגיורת דכיון שמתגיירת עם בעלה וכל הזרע מאותו איש אינה חוששת להבחין וכמ"ש התוס' בשה ר"י יבמות ל"ה בתירוץ הג' ולכן הצריכוה להבחין ג"ח הבחנה להבחין בין זרע וכו' וכתירוצא דגמרא דף מ"ב הנה מפורש שמפרש דברי הטור דוקא בגר וגיורת שנתגיירו יחד אבל בגיורת לבדה אף אם היתה נשואה א"צ להמתין דמשמרת עצמה לדעת העובר ממי, וכמ"ש הקרבן נתנאל, אבל ראיתי להב"ש שם ע"ד הש"ע באות ט' וז"ל אע"ג דזנות בנות ישראל גזרינן זנות אטו נשואין בגיורת שהוא נשואה צריכה להמתין מ"מ לא גזרו כ"כ זנות אטו נשואין בגיורת כן כתבו הרא"ש והתוס' בתירוץ אחרון ודלא כרש"י עכ"ל, מדכתב גיורת ואפילו נשואה משמע אפילו נתגיירה לבדה צריכה להמתין וכן נראה מדברי הקרני ראם על המהרש"א, ואין לפרש כוונתו על גר וגיורת שהיו נשואים דא"כ הכי הוה ליה למימר בגר וגיורת צריכות להמתין אלא נראה שכוונתו כמ"ש אלא דקשה לפי"ז שסיים כ"כ התוס' בתירוץ אחרון ובודאי כוונתו לתירוץ ר"י הנ"ל שהוא התירוץ אחרון בדברי התוס' דהא לתירוץ הנ"ל דוקא