ויוסף שאול (אלישר) עג

משום חשש ממזרות דחמיר טפי מחמירים אפילו בזנות ומודה ריו"ס ע"ש וע"ש במראה הפנים שהביא דברי הרי"ף בס"פ ד"א דמתני' דהוחלפו אפילו ריו"ס מידה בה דכיון דהוחלפו בשוגג כל אחת סבורה שהוא בעלה ואינה מתהפכת ע"ש וכתב שיש נפקא מינה בין תירוץ הירושלמי לתירוץ הרי"ף היכא שנאנסה תחת בעלה וידעה דלסברת הרי"ף א"צ להמתין דכיון שידעה ודאי מתהפכת ולתירוץ הירושלמי צריכה להמתין משום דכיון דאיכא למיחש לממזרות אימור לא נתהפכה יפה וכתב שם דהאור זרוע הביאו הדרכי משה באה"ע סי' י"ג דאשה שלא נבעלה לבעלה תחלה ונאנסה דצריכה להמתין למד דינו מהירושלמי הנז' ע"ש והן הן דברי הרב במשפטי עוזיאל אלא שהפ"מ לא הזכיר דברי הב"ש והח"מ ויש לתמוה עליו שלא הזכיר דברי הפ"מ הנז' ולכאורה לא הבנתי לפירוש הפ"מ דמעיקרא מאי קשיא ליה לירושלמי ממתני' דהוחלפו דהא לא ראי זה כראי זה דשאני מתני' דהוחלפו בשוגג וכל אחת סבורה שהוא בעלה ובודאי אינה מתהפכת וכמ"ש הרי"ף משא"כ באנוסה דאיירי בה רבי ירמיה ודאי דמתהפכת ודקארי לה מאי קארי לה וגם על התרצן אמאי הוצרך לשנויי שאני הכא מפני תקון הולד דהיינו משום חשש ממזרות דהוה ליה לשנויי כיון דהוא בשוגג ודאי אינה מתהפכת ונ"ל דמשום קושיא זו פירש הקרבן עדה באופן אחר דהירושלמי ס"ל דטעמא דאנוסה א"צ להמתין משום דזנות לא שכיחא ולא גזרו:. בה רבנן ופליג אתלמודין דפירש דטעמא דריו"ס משום דאשה מזנה מתהפכת משו"ה קשיא ליה ממתני' מפרישין אותן ג"ח דאוקימנא בתלמודין שהוחלפו בשוגג וחלוף לא שכיח (יבמות ל"ה) וע"ז משני שפיר שאני הכא מפני תקון הולד אבל לפירוש הפ"מ קשיא וליישב דבריו נראה דהירושלמי ס"ל דזנות שכיחא וטעמא דרבי ירמיה דאנוסה א"צ להמתין משום היפוך. והא דקשיא ליה ממתני' מפרישין איתם ג"ח אע"ג דהתם לא שייך טעמא דהפוך אפי"ה כיון דבכל זנות לא מצריכין להמתין ג"ח גם במתני' דהתם לא תצטרך להמתין אע"ג דהתם לא שייך טעמא דהיפוך משום דאזלינן בתר רובא דרובא וע"ז משני הירושלמי משים תקון הולד דכיון דאיכא חשש ממזרות מחמרינן וכמ"ש לעיל בכוונת הריב"ש אלא דאכתי לא נמלט מדוחק דהתרצן למה ליה לשנויי משום תקון הולד הו"ל לשנויי דמתני' כיון דאינה מתהפכת משו"ה צריכה הבחנה ואולי דהוה מצי לשנויי הכי אלא דעדיפא מינה קא משני שאני מתני' משום תקון הולד וכל היכא דאיכא חשש ממזרות צריכה הבחנה אפילו היכא דמתהפכת כגון דידעה אלא דאכתי קשה לפירוש הפ"מ על הרי"ף בס"פ ד"א למה לא תירץ תירוץ הירושלמי ולמה השמיטו וכי אפשר לומר שהירושלמי נעלם מעיני הרי"ף וכי תימא דהרי"ף דחאו מהלכה צריך טעם למה דחאו לכן נראה דהרי"ף היה מפרש הירושלמי כפירוש קרבן העדה וכיון שהירושלמי פליג על בבלי נקטינן כבבלי ולשיטת הבבלי אין חילוק בין היכא דאיכא חשש ממזרות בין היכא דליכא וכל היכא דמתהפכת אין צריכה להמתין

עוד כתב הרב משפטי עוזיאל נר"ו על דברי הב"ש והח"מ שכתבו על דברי רמ"א סי' י"ג דהיכא שנאנסה תחת בעלה אם לא נבעלה תחילה צריכה להמתין דלדעת מרן ושאר פוסקים דמתירים בזנות ה"ה כאן א"צ להמתין וכתב עליהם דהלכה זו מוסכמת מכח הירושלמי הנז' היכא דאיכא חשש ממזרות מחמירים טפי ולפי מ"ש אין תפיסה עליהם מן הירושלמי דהירושלמי אתי דלא כהילכתא משום דפליג אבבלי דפירש טעמא דריו"ס משום דמתהפכת