ויוסף שאול (אלישר) ע

לאשמועינן הך סברא ואי הוה נקט גיורת לחודא כדקשיא ליה להדרישה הו"א דגר וגיורת א"צ להמתין כדהוה ס"ד דרבא ונתיישב מ"ש הדרישה מקום ראייתו סתירתו

ותבט עיני בס' משפטי עוזיאל ח"ב אה"ע סי' כ"ו לגאון עוזינו החביב בן ציון עוזיאל שליט"א כתב וז"ל לענד"נ לתרץ דברי הרב"י ולומר שכוונתו היתה מ"ש רבא שטעם הבחנה הוא גזרה שמא ישא אחותו מאביו וייבם אשת אחיו מאמו (יבמות מ"ב) ומטעם זה נמי גר וגיורת צריכים הבחנה כדי לברר אם זה שנולד אחרי גרותם ונחשב לבנם הישראלי ומייבם אשת אחיו או שנחשב לבנם בגיותן ואינו מייבם אשת אחיו שנולד אחרי גרותם ואדרבה יהיה עליו באסור אשת אחיו מאמו הואיל ולאו אחיו הוא ליבום ולטעם זה גם בגיורת ומשוחררת צריכה המתנה כדי להבחין על בנה שנולד לה אחרי נשואיה עם ישראל אם הוא בן זנונים גוי או שהוא בנה של ישראל אחרי גרותה לענין יבום עכ"ל ולא ירדתי לעומק דעתו ועד כמה שהתעמקתי להבין דבריו לא יכלתי לירד לעומק כוונתו דהלא עיקר הקושיא על הרב ב"י הוא דההיא ברייתא מיירי דוקא בנשואה עם הגר אבל בפנויה אימא לך דא"צ הבחנה משום דמתהפכת ואינה מתעברת וא"כ מה תיקן בתירוצו דמי לא ידע בכל אלה שטעם הבחנה הוא כרבא אך אין זה אלא היכא דאיכא חשש עיבור משא"כ בפנויה דאין חשש עיבור אין מקום לחששת רבה כדי להצריכה הבחנה

ולעיקר קושיית הדרישה ע"ד הרב ב"י שסיים וכתב מקום ראייתו סתירתו אפשר לומר דנקט גר וגיורת עפ"י דברי הקרבן נתנאל ביבמות ס"פ ד"א בביאורו לדברי הרא"ש שכתב דגר וגיורת מילתא דלא שכיחא ע"ש ולפי"ז נקט גר וגיורת רבותא דהו"א מילתא דלא שכיחא ומילתא דלא שכיחא וכו' אפי"ה צריכין להמתין וכ"נ מדברי הרמב"ם ומרן בשו"ע סי' י"ג שכתבו הגיורת והשפחה שהיו נשואות צריכות להמתין אפילו גר וגיורת ע"כ ע"ש מדנקט אפילו משמע דהוי רבותא והיינו כמ"ש לעיל לאפוקי מדהוה ס"ד דרבא ואם נאמר דהגאון רב חביבי נר"ו נתכוון ע"ד שכתבתי דאי הוה נקט גיורת הו"א דוקא גיורת צריכה להמתין כדי להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני אבל גר וגיורת כיון שזה בעלה לא שייך הבחנה דהו"א שא"צ להמתין קמ"ל דאפילו הכי צריכה להמתין כטעמיה של רבא שמא ישא אחותו מאביו וכו' וגבי גר וגיורת לחדא מנייהו איכא למיחש וכדפירש"י בד"ה לפטור יבמתו ע"ש אכתי יש להקשות על דבריו דהרמב"ם בהל' גירושין פי"א הי"ח כתב וז"ל כל אשה שנתגרשה צריכה להמתין צ' יום להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני ובהלכה כ"א כתב שפחה שנשתחררה ואפילו גר ואשתו מפרישין אותם צ' יום כדי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא בקדושה הרי מפורש דהרמב"ם לא פסק כוותיה דרבא אלא כתירוצא של רב נחמן וכן נראה מדברי מרן הכ"מ שהביא מימרת אמר רב נחמן אמר שמואל ע"ד הרמב"ם ולא הזכיר דברי רבא א"כ אי אפשר לתרץ דדעת הרמב"ם דנקטה הברייתא גר וגיורת משום שמא ייבם כתירוצו דרבא לכן דב"ק צריכים יישוב

, ומעתה נחזור לדברי מרן הב"י שהביא פי' ה"ה סי' י"ג ותמה עליו דלפי' אמאי השמיט רבינו גיורת ומשוחררת שאינן נשואות שנחלקו בזה ר"י וריו"ס ע"ש ולכאורה אינו מובן מאי ק"ל דכיון שכתב הרמב"ם מזנה א"צ להמתין מטעם דמשמרת עצמה שלא תתעבר לאיזה צורך יכתוב גיורת