ויוסף שאול (אלישר) סט

ע"ד ה"ה בהלכות גירושין פי"א הלכה כ"א וז"ל פירוש דברי רבינו הם בשפחה וגיורת שהיו נשואות לבעליהן בגיותן ובעבדותן הלא"ה א"צ להמתין שאעפ"י שהן בחזקת מזנות אשה מזנה משמרת עצמה שלא תתעבר וכריו"ס שאמר הכי וההכרח הוא שהוא סובר כן דכשאינן נשואות פלוגתא היא דר"י וריו"ס ע"ש, ולפי"ז למ"ל לאביי לומר מכי יהבא דעתה וכו' תיפוק ליה משום דכל אשה מזנה משמשת במוך, דבשלמא אם פלוגתייהו גם בנשואה הוכרח האי טעמא דדעתה לאגיורי משום נשואה דודאי הנשואות בגיותן לא משמרות עצמן מלהתעבר, אבל לפירוש ה"ה דדוקא בפנויה מה הוצרך אביי להאי טעמא תיפוק ליה דכל מזנה משתמרת וכדקאמר רבה, ובאמת דגם בלתי פירש"י שיטת הגמ' לא מובן לי דמה מקשה משו"ע דאם היוצאת בשו"ע היתה מיוחדת וכוונת הקושיא של אביו שאחרי שלא היתה לה ידיעה בודאי שלא נשמרה מלהתעבר ולא שמשה במוך וא"כ אמאי לא צריכה הבחנה א"כ מאי מתרץ דמתהפכת דמה תיקן בזה אחרי שלא היתה לה ידיעה למה תתהפך, ואם קושייתו על פנויה מזנה מאי איכא ביוצאת בשו"ע טפי מכל המזנות דאמרינן אשה מזנה משמשת במוך ואף יוצאת בשו"ע אם זנתה קודם שחרורה בודאי שמרה עצמה ושמשה במוך בשלמא מאנוסה איכא לאקשויי אבל יוצאת בשו"ע שזנתה מרצונה אינה דומה לאנוסה ואינה ממילא באופן דפשטא דסוגייא זו מוקשה

ובלמדי בזה ראיתי להרב"י על הטור אה"ע סי' י"ג הביא דברי ה"ה הנז' ודחה דבריו וכתב וז"ל לכן נ"ל שאפשר לומר דאע"ג דפסק הרמב"ם כריו"ס באנוסה ומפותה מ"מ בגיורת ושפחה לא פסק כוותיה אלא כר"י דאמר צריכות להמתין וטעמא מדתניא בפרק החולץ גר וגיורת צריכין להמתין ג"ח וההוא כפשטא כר"י אתיא עכ"ל, והדרישה וכן הגאון מוהר"א רוזאנים במל"מ הקשו ע"ד הרב"י אלו דמה ראיה מייתי לפנויות מגר וגיורת דהתם איירי כשהם נשואין דאל"כ למה נקט גר, והדרישה כתב ראייתו סתירתו ע"ש ולפקע"ד אחרי אלפי מחילות ונע"ר לא זכיתי להבין קושייתם דהרי הרב"י לא כיון להביא ראיה אפנויות אלא כוונתו להקשות ע"ד ה"ה דהרמב"ם ס"ל לחלק בן נשואות לפנויות ומפרש פלוגתא דר"י וריו"ס ביבמות בזנות אבל בנשואות מודה ריו"ס דכ"ן משמע מברייתא דהחולץ דגר וגיורת צריכין להמתין מפני שהיתה נשואה "עיין בלח"מ שכן פירש דברי ה"ה" וע"ז כתב הרב"י לדחות דאין זה מוכרח דנוכל לומר דפליגי גם בנשואות וברייתא דהחולץ הויא כפשטא כר"י והרמב"ם פסק בגיורת ושפחה כר"י ובאנוסה ומפותה כריו"ס כנ"ל בכוונת הרב"י וכן ראיתי להתוס' יבמות ל"ה שתירצו לחד תירוצא דהך ברייתא אתיא כר"י ע"ש, ומה שנקט גר לאשמועינן דאף דאין להבחין בין זרע ראשון לשני כיון דהוא הוא הבעל אבל יש להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא בקדושה וראיה לדבר ביבמות דף מ"ב בגמ' וכן שאר כל הנשים יש להם, יבמה כדאמרן אלא שאר כל הנשים מאי א"ר נחמן אמר שמואל להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני מתיב רבא לפיכך גר וגיורת צריכות להמתין ג"ח הכא מאי להבחין איכא הכא נמי להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לנזרע שלא בקדושה עכ"ל הגמ' הא קמן דרבא אחר שתירץ לו רב נחמן דכל הנשים צריכות להמתין להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני הקשה לו מגר וגיורת הכא מאי להבחין איכא ולא אסיק אדעתיה הך סברא לחלק בין זרע וכו' וא"כ הברייתא משו"ה נקטא גר וגיורת