ויוסף שאול (אלישר) ז

לא עוסק בתורה כי אם בשבע מצות בני נח וכמ"ש התוס' בדבור שלפני זה איך ידמה וישראל שעוזב כל התורה ולא עוסק כי אם בשבע מצות לכהן גדול שנכנס לפני ולפנים בשלמא בהוריות נקט לכהן גדול משום חשיבות דת"ח ממזר קודם אפילו לכהן גדול דנכנס לפני ולפנים, אבל לגריעותא הוה יכול למצוא דמיון אחר ולא כהן גדול, ועוד איזה אסמכתא יש לדמותם לכהן גדול

דף ה' ע"א תוספות ד"ה וצריכא וכו' עיין במהר"ם מה שכתב בכוונת דבריהם, ולפי פירושו איזה ראיה מביא מהמקראות, ועוד לשון הגמ' "ולמה עשו" לא שייך לפירושם והאחרון הכביד דאותה קושייא דהקשו לפירש"י יקשה גם להם וכי ממעשה העגל שנכתב בתורה ועד שחטא דוד ונתפרסם קבלת תשובתו היאך ידע היחיד לשוב בתשובה, ואגב ראיתי להגאון פורת יוסף שכתב וז"ל עיין מהר"ם שנדחק וי"ל דקשה להתוס' דאם על המעשה א"כ אין צריך אלא חדא ולמאי מבעיא תרתי עכ"ל ודבריו סתומים וחתומים ונ"ל בכוונת דבריו דשיטת הצריכותא הוא דאחד מהם מיותר דאחד מהם ודאי דצריך להכתב וע"ז באה הצריכותא איזה מהם יכתוב (וזה שייך כששניהם נכתבו בזמן אחד) לא כן אם הצריכותא היא על המעשים היה מספיק להצריך למה בא גם מעשה דוד לומר כלך אצל יחיד, אבל אין שייך לומר א"כ למה לי מעשה דישראל שקדם לו כל כך שנים ולעשות צריכותא ולפיע"ד נראה דגם התוס' מפרשי כפי' רש"י ובודאי דלא היה מספיק בזה שנגזר עליהם שחטאו אלא העיקר הוא מה שנתפרסם חטאם וגם קבלת תשובתם שבשביל זה נגזר עליהם שיחטאו ועיקר הצריכותא בודאי שהיא על פרסום חטאם בכדי להודיע על קבלת תשובתם אלא בכל זאת לשון הגמ' דאי אשמועינן וכו' ואי אשמועינן קשה גם לדברי התוס' דאיך שייך לעשות צריכותא בדברים שנכתבו בהפרש זמן של שמונה מאות שנה ולומר ולכתוב של דוד ולא לכתוב של ישראל ועיין להגאון שער אפרים שאלה נ' דהק' כקושיית מהר"ם ז"ל וכתב וז"ל ר"ל שקשה דל"ל להפסוקים למכתב חטאם כי הלא דוד וישראל לא היו ראויים לאותו מעשה אלא כדי ללמוד דרכי התשובה א"כ הו"ל למכתב רק החטא של ישראל וקבלת תשובתם וכ"כ גבי דוד ולמה לא חס הקב"ה על כבודם של ישראל ודוד ולא הו"ל למכתב שחטאו חטאים חמורים כאלו ישראל בע"א ודוד בא"א שהמה מחייבי מיתות וע"ז מתרץ הגמ' וצריכא למכתב חטאם שחטאו חטא חמור כזה וקבלת תשובתם שאפי"ה קבל הקב"ה תשובתם דאי אשמועינן יחיד וכו' הו"א דוקא יחיד מקבל הקב"ה שבים בחטא חמור כזה וכו' ואי אשמועינן צבור וכו' לאפוקי אי לא אשמועינן שחטאו חטא חמור הו"א דוקא חטא קל הקב"ה מקבל שבים ולא בחטא חמור לכן הוצרך למכתב חטאם וקבלת תשובתם עכ"ל ואחהמ"ר מע"ר הק' לא זכיתי להבין איך נתישבה קושייתו דמ"ל דהצריכותא היא על פירסום החטא הקל או על פירסום החטא החמור סו"ס איך ס"ד לומר דלשמועינן חטא חמור דדוד ולא אצטריך לפרט החטא החמור של ישראל דמאותו זמן עד ימי דוד מאין ידע היחיד שמתקבלת תשובתו על עון חמור וכו'

ע"ב גמ' ומי בעינן כולי האי וכו' עיין למהר"ם דכתב שנתחלפו הפירושים שהפירוש שלפנינו ברש"י הוא שייך להתוס' ופירוש רש"י הובא בתוס' בד"ה ומי בעינן והנה לפירש"י שיטת הגמ' מבוארת דלאכילה אין לו טרדה וביום אחד סגי לא כן להקרבה