ויוסף שאול (אלישר) סב

ולענד"ן דלעולם דקו' התוס' היא ע"ד רבה בזאת אומרת וכו' דהרי עיקר מ"ש זאת אומרת הוא ממ"ש במפריש נקבה לאשם דתסתאב דמזה נראה דנחתא לה קה"ג ורק מפני שאינה קרבה נקבה לאשם תסתאב כפירש"י א"כ מזה מבואר דגם הוא אזיל ומודה בלא חזי לגופיה דנחית ליה קה"ג וא"כ תק"ל מדידיה בשבועות ששת בחלקות בין דמי עולה לדמי נסכים, דאף בדמי נסכים דל"ח לגופיה נחית ליה קה"ג וז"פ

אלא הא ק"ל על תירוצם שתי' ושמא י"ל דההיא אתיא כר"ש וכו' דאיך אפ"ל כן, והלא שם בשבועות מפו' שאמ"ל אביי לרבא והא מר הוא דאמר הקדיש זכר לדמיו וכו', והיינו ממ"ש כאן בתמורה זאת אומרת וכו' דקאי אליבא דת"ק, וכיון שכן בע"כ לומר דגם התו' שתי' הא דאמר לדמי עולה הא דאמר לדמי נסכים הוא קאי לתרץ אליבא דת"ק שעליהם קאי רבה באומרו זאת אומרת. וכבר על מבוכה זו עמד הרב מזל שעה והניח בצ"ע, ועוד אני מוסיף על דבריו דהרי שם בשבועות בע"ב הק' הגמ' מר"ש ותי' ר"ש קאמרת ר"ש לי"ל לב ב"ד מתנה עליהם ע"ש, מבו' מזה דעד השתא לא קאי לס' ר"ש וצ"ע. דף כ' ע"ב

בגמ' ותפשוט ליה מדריוב"ח וכו' לא שמיע ליה, עי' בשי"מ שכ' כלומר לא ס"ל, וק"ק דא"כ מאי קמיבעיא ליה מהו שבנה יקרב עולה, הלא מכיון דלא ס"ל כריוב"ח ע"כ דס"ל דבנה קרב אשם אף דאימיה ולא דמיה אזלו לאשם וא"כ מכ"ש לעולה דאימיה לדמי עולא אזלא דודאי דבנה קרב לעולה, וי"ל דהוא סו' כדאסיק לעיל בדי"ט ע"ב דהו"א דעולה גריעא מאשם משום דלא אקדשה לאימיה לעולה משא"כ לאשם דאקדשה לאימיה לאשם עדיפא ולכך בההיא פשיט"ל דבנה קרב לאשם משא"כ בעולה ספוקי מספק"ל מטעם. הנ"ל דלא אקדשה לאימיה לעולה ופשוט. דף כ"א ע"א

ברש"י ד"ה מה בכור אינו נאכל וכו' כדמפורש לקמיה דבעו מתן דמים ואימורין למזבח עכ"ל, הנה מפירש"י הללו מבו' דמאי דדחי תלמודא אם אמרת בבכור שכן טעון מתן דמים, שניא היא משאר דוכתי בעלמא דפריך כה"ג אמה מצינו משום דהמלמד חמיר מהלמד ולא ילפינן קל מחמור להחמיר עליו, משא"כ כאן כוונת הפירכה אינו משום צד חומרא דאית ליה להמלמד אלא משום דאינו מתאים למציאות דכיון דטעון מתן דמים ואין כאן מזבח לזרוק עליו הדמים לזה אינו נאכל אלא בפני הבית, וכן מבואר מדברי התוס' בד"ה ה"ג רש"י וכו' שכ' והא דאמר דאין נאכלים דלא הי"ל הנחה לפני הבית והדברים מוכיחין מדפריך עלה מה לבכורים שכן טעונים הנחה ע"ש, דמבואר מזה דפשיט"ל כמ"ש שכן טעונים הנחה דהיינו דכיון דאין בית א"א במציאות לקיים בהם מצות הנחה ובודאי דהוא הדבר מבינים בכוו' שכן טעון מתן דמים וזה פשוט וברור

בתוס' ד"ה אי קסבר וכו' כ' וז"ל פירש"י בזבחים (דק"ז ע"ב) דלמ"ד קלעת"ל מקריבין אע"פ שאין בית וא"ת והא בעינן מזבח וליכא עכ"ל, והנה דברים אלו שהביאו מפירש"י זבחים דק"ז אינם שם בפירש"י אלא הם בגוף הסוג' עצמה דאייתי פלוגתא דר"א ור' יהושע בזה שאמר ר"י שמעתי שהיו מקריבין אע"פ שאין בית וכו' מפני, שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעת"ל ע"ש, (א"ה