ויוסף שאול (אלישר) סא

רש"י ד"ה תמכר שלא במום וכו' ואע"ג דגבי מפריש נקבה לעולה ל"פ ר"ש דודאי בעיא מום התם הוא וכו' אבל אשם נקבה לא מצינו וכו' ע"כ, וראיתי להגאון הגדול הראש"ל עט"ר הרמ"ז יש"א ברכה זצוק"ל בסה"ב איש אמונים דקי"ג ע"א שרמי ומק' ע"ד רש"י הללו מסוג' ערוכה לקמן דז"ך ע"ב דאמרינן התם אבל מפריש נקבה לעולה או לאשם בעיא מומא ואמר"י א"ר מתני' דלא כר"ש דתנן רש"א תמכר שלא במום ע"כ הרי מפו' להדיא דאפי' בעולה פליג ר"ש והניח בצ"י יעו"ש, ומקוצר המשיג לא ידעתי מדוע תלה קושיתו ע"ד רש"י ז"ל, דדברי רש"י ז"ל המה לקוחים מדברי הש"ס בכ"מ עי' בד"כ סוע"א דאמרי' אימור דאר"ש גבי נקבה לאשם וכו' ע"ש, וא"כ תיק"ל לתלמודא דידיה אדידיה, ולעיקר הקו' י"ל דללישנא קמא שם שפירש"י דלא כר"ש וכו' דאמר תמכר שלא במום: מ"ש דלא כר"ש משום דממתני' משמע אפי' במפריש נקבה לאשם בעיא מומא ולר"ש פליג במפריש נקבה לאשם, וללישנא אחרינא שם שפי' קדש גופא דבעיא לרעות דלא כר"ש דאמר אף לעולתו אינו עושה תמורה ע"ש היינו אליבא דר"ש בן יהודה שאמר כן אליבא דר"ש כמו שהגיה השי"מ ור"ג בסוגיא ע"ש, (א"ה מה שתלה קו' על רש"י ולא אגוף הסוג' עצמה נלע"ד משום דבגוף הסוג' שם בד"כ ע"ב אסיק סבר לה כאידך תנא אליבא דר"ש דתניא רשב"י אומר משום ר"ש אף לעולתו אין עושה תמורה ע"ש, דמזה מבו' דאם מודה ר"ש בעולה תליא בפלוגתא דתנאי, וא"כ י"ל בפשי' דההיא סוג' דדכ"ז הוא אליבא דרשב"י שאמר שר"ש פליג אף בעולה, וכמו שבאמת כן הגיהו בשי"מ וברגמ"ה ובלישנא אחרינא דרש"י משא"כ לרש"י כאן במשנה דנקט כן בפשי' אליבא דר"ש כאילו דב"ז מוחלט לר"ש אליבא דכ"ע, או דסתמא דתלמודא נקיט כן לר"ש כאותו התנא דסו' אליבא דר"ש דמודה בעולה, ק"ל טובא דהלא אדרבא מסוג' דדז"ך מבו' דנקטי אליבא דר"ש כדברי רשב"י דאמר אליבא דר"ש דפליג גם בעולה)

בתוס' ד"ה זאת אומרת וכו' ותימא למורי הר"ר שמואל מאי שנא ממקדיש לדמי נסכים וכו' ושמא י"ל דההיא דהתם אתיא כר"ש דאמר לקמן בסמוך דכל מידי דל"ח לגופיה לא נחתא ביה קדושת הגוף ע"כ, וראיתי לעט"ר הגאון הרמ"ז זצוק"ל לאיש אמונים שם (בע"ב) שכ' ע"ד התוס' הללו דהם מרפסן איגרי דהרואה וראה דקושיתם היא קו' הש"ס בשבועות (די"א) דהתם אמר רבה תמידין שלא הוצרכו לצבור נפדין תמימים משום דלב ב"ד מתנה עליהם וכו' ופריך אביי לרבה והא מר הוא דאמר הקדיש זכר לדמיו קדוש קה"ג, ומשני ל"ק הא דאמר לדמי נסכים הא דאמר לדמי עולה, הרי דקושייתם [לרבה] היא קו' הש"ס, והח"ן ז"ל הגיה קי' התוס' הנז' דאינה לרבה כ"א לעול מיניה דאר"י מיגו דנחתא לה קדושת דמים נח"ל קה"ג וע"ז מק' שפיר מההיא דשבועות היכא דמקדיש לדמי נסכים דל"א מיגו הנז' ותי' דההיא דהתם אתיא כר"ש וכו' יעוש"ב, ואף שתי' זה הוא מעט דחוק אין נסתר מחמתו משום מקום עכ"ד ז"ל, ואחרי נע"ר הגהה זו דהח"ן ז"ל לא יגהה מזור לפע"ד דמה קו' זו אר"י מרבה בשבועות דגברא אגברא קרמית (א"ה הקו' לאו מגברא אגברא אלא מדיוקא דמתני' כאן דקתני המפריש נקבה לאשם תסתאב דמדלא קתני תמכר עכ"ל דהוא משום מיגו וכו' כדברי ר"י א"ר, ותיק"ל לרבה בשבועות דאמר בדמי נסכים דאינו קדוש קדושת הגוף דהרי כאן במתני' במפריש נקבה לאשם לא חזי לגופיה דומיא דדמי נסכים ועכ"ז מבו' ממתני' דנחתא לה קדושת הגוף דמטעם זה קתני תסתאב ולא תמכר וק"ל).