ויוסף שאול (אלישר) ס

שם ריש אומר תמכר שלא במום, הקשה ר"ח בר אבין לר"י ואמאי לא נימא דהואיל וחלה קדושת דמים לדידיה תיחול נמי קדושת הגוף מכח מגו, והשיב לו ור"ש סבר כיון דלא חזי לגופה כלו' להקריבו למאי, דהקדישו לא נחתא ליה קדושת הגוף וחיליה מדתניא אשם בן שנה וכו' ר"ש אומר כל עצמן אינם קדושים, והקשה עוד והא שמעינין ליה לר"ש במחוסר זמן דאמר דקדיש והיינו ההיא דבכורות דכ"א ודנ"ו דאמר ר"ש דמחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר ואע"ג דלא חזי א"כ נימא נמי במי שהפריש נקבה לאשמו דתיקדש דמ"ש וקושיא זו חוזרת גם למשנה וגם לברייתא ותירץ דשאני מחו"ז דחזו למחר משא"כ בפיסול אחר כההיא דמתניתין דלא חזי עולמית ומשו"ה קאמר ר"ש תימכר בלא מום והשתא לפי ס"ז שעוד לא אסיק אדעתיה טעמו העקרי של ר"ש במ"ש דמחוסר זמן נכנס לדיר אין הבדל בין מחוסר זמן דמעשר לשאר קדשים אלא בכל מין מחו"ז חיילה קדושה מחמת דחזי למחר והיינו ההיא דחולין דאמר ר"ש בהדיא כל הראוי לבא לאח"ז וכו' וכמ"ש רש"י

וע"ז מקשי א"ה דטעמא דר"ש בההיא דמעשר משום דחזי למחר ומכאן דה"ה לשאר קדשים והא אמר ר"ש בהאי ברייתא גופא שאם הביא אשם בן שנה במקום בן שתים דלא קדיש, ומחמת קושיא זו חזר בו מכל מ"ש וקאמר אלא טעמא דר"ש האמיתי במחו"ז דמעשר לאו משום דחזי למחר אלא מגזרת הכתו' דגמיר העברה מבכור דמה בכור קדוש לפני זמנו אף מעשר קדוש במחו"ז והביא ברייתא שר"ש ס"ל לגבי מעשר דקדוש כבכור

א"כ לפי תי' זה לא ילפינן שאר קדשים ממעשר דלאו מסברא אמרינן הכי אלא מג"ש ודוקא במעשר אמרינן הכי אבל בכל הקדשים במחו"ז לא חיילא קדושה, וכדמפו' להדיא בבכו' דכ"א דהביא האי ברייתא גופא דקאמר והרי הוא כבכור ופירש"י כלו' ובדבר הזה יש לו דין בכור ע"כ והקשה בגמ' שם אדיליף מבכו' דחיילה קדושה לפני זמנו ניליף מקדשים וכלו' דבקדשים פשיטא לן דאינו קדוש ושגם במעשר לא תיקדש ואסיק שם דמבכורות דוקא יליף משום דגמיר ג"ש ועיי"ש בתו' דהבינו בפשי' דההיא דתמו' דאמר ר"ש דמחו"ז דקדיש היינו דוקא במעשר שכ' בד"ה אף וז"ל והא דאמרינן בתמורה הרי וכו' היינו במעשר בהמה אבל בשאר קדשים מודה אפילו ר"ש ע"כ

וכמ"ש קו' התו' בתמו' שם ד"ה אף ולא נצטרך לדחוקי אנפשין לחלוקי בין דיעבד לבין לכתחלה, ועפ"י דרכנו ג"כ מתו' מ"ש השיטא מקו' שם כפי מ"ש כת"ר דהקשה שם דלפי תי' בתרא חזרה הקו' לדוכתא ובמ"ש ניחא הכל בעהי"ת והנלע"ד כתבתי. המוקירו ומעריצו הק' משה א' אירירה ס"ט

דבריו טובים ונכוחים דברי פי חכם ח"ן שפתים ישק, אלא דאחהמ"ר מכת"ר עיקר קושיתי יסודה על דברי רש"י דכתב דהמקשה דהקשה והרי מחו"ז וכו' סמך על מתניתין דפרק אותו ואת בנו דהתם מפו' בדברי ר"ש כל הראוי לבא לאח"ז וכו' דלפי"ז לא שייך א"ה כיון דחילוק זה דחזי למחר הם דברי ר"ש, וכת"ר שליט"א נד מפירש"י וכתב דהמקשה סמך על הברייתא וכו'.