ויוסף שאול (אלישר) נח

חטאת בצבור מתה משום דחמש חטאות מתות ליתנהו כולהו בצבור דאין הצבור ממרין והרי גמירי כולהו דלא נהיגי אלא במקום דשייכי כולהו ועוף נמי ל"ש ביה תמורה דמכאן מבו' שזה שאמרו בחד מקים גמירי להו אינו אלא אליבא דר"ש וכו' אמנם לר"י דס"ל דתמות ע"כ דס"ל דאין דנין אפשר משאי אפשר ולאו בחד מקום גמירי להו, וא"כ יגדל התימא על הר"י מאורלייניש ז"ל דכיון דסתם ספרא ר"י ור"י ס"ל דלאו בחד מקום גמירי להו א"כ לר"י חטאת העוף למיתה אזלא דאע"ג דל"ש בכו ולד חטאת ושעברה שנתה מ"מ הנך המצויות בהן למיתה אזלי דומיא דחטאת שכפרו בעליה ע"כ

ואחרי המחי"ר לא ידעתי מדוע הרחיק עידיו דהלא סוג' ערוכה ביומא דף נ"ה ע"ב גבי הא דתנן ר"י אומר לא היו שופרות לקיני חובה אמרינן בגמ' גזירה משום חטאת שמתו בעליה ע"ש, והרי קיני חובה הם עופות ועכ"ז ר"י ס"ל דחטאת העוף שמתו בעליה תמות, וזה דלא כהר"י מאורלייניש הנ"ל שכ' אליבא דת"כ שסתמה כר"י דס"ל דחטאת העוף אינה מתה והרי מצינו לר"י גופיה דס"ל ביומא הנ"ל דחטאת העוף מתה, ואתמהה ע"כ הגאונים הנ"ל וה' יעיר קינו במ' קינים ועוד גאונים אחרים שלא זכרו שרים סוגיא הנ"ל שמפו' יוצא ממנה דלר"י אין חילוק בין חטאת בהמה לחטאת העוף כנ"ל

גם מה שהקשה השעה"מ מגיטין דף כ"ח ע"ב אדרבה משם ראיה דלא אמרינן דחטאת העוף למיתה אזלא מדאמרו שם אבל חטאת העוף מספיקא לא ליעול חולין בעזרה, ואם דין חטאת שמתו בעליה גם בעוף למיתה אזלא אמאי לא אמרו כיון דלמיתה אזלא לא תיקרב, וכשהרציתי דברי אלו לפני הגאון מוהרש"א פולאנסקי שליט"א כתב לי שזכיתי לד' הגאון חות"ס ז"ל בחי' על גיטין וז"ל מדלא קאמר לא ליתי חטאת המתה משמע כדמפרש בנזיר כ"ט ע"ב דס"ל דחטאת העוף אינה מתה אבל חולין בעזרה מיהא הוי ואח"ז מצאתי גם בס' התעוררות תשובה שו"ת להגאון חו"ס ז"ל תשובה כ' דכתב בסו"ד וז"ל משא"כ בגיטין הוי חולין גמורים אם מת כלשון הש"ס שם חולין בעזרה וכו' יעו"ש

וחזיתיה למני"ר רא"ג רב חביבא כמוהר"ר עבדוה הדאיה שליט"א בספרו היקר ס' "עבד המלך" הנד"מ על הרמב"ם ז"ל בהל' פסולי המוקדשים הנז' ששוק"ט טובא בדברי השע"ה ומהר"י אורלייניש ז"ל ואסיק ותני שם "באות ח." דלר"י מרה דתוספתא מצי אתי כר"א הקפר דלא גמרינן בחטאת העוף דמתה וההיא פלוגתא דר"י ור"ש בתמורה אינו אלא בחטאת בהמה עכ"ל עי"ש, וגם עליו יפול התימא דהלא מסוג' דיומא הנ"ל מבואר יוצא לד' ר"י דלא שני ליה בין חטאת בהמה לחטאת העוף דבמתו בעליה דלמיתה אזלא כנ"ל והוא פלא וצ"ע

[א"ה המעיין בדברי יעיר קינו שבמשניות הגדולות יראה דבתירוצו שם ע"ד מהר"י מאורלייניש ז"ל מההיא דפ' כ"ה דכ"ח ע"ב, יתורץ גם הקו' מיומא דנ"ה ע"ב הנ"ל דהוא כתב לחלק בין אם הביאה עולתה מחיים ללא הביאה דאם הביאה עולתה מחיים יביאו היורשים חטאתה דבזה הוא דגמירי דאינה מתה, ואם לא הביאה עולתה מחיים בזה לא גמירי דלא תמות, וההיא דבפכ"ה מיירי בלא הביאה עולתה מחיים, ועוד כתב לחלק דכשהפרישתה מחיים מאחר דנתפס בה קדושת חטאת מחיים לא מתה ובלא הפרישתה מחיים אלא ששלחה עוף של חולין לצורך חטאת דאז לא נתפס מחיים מתה ע"ש, ולפי"ז שפיר יש ליישב גם ההיא דיומא הנ"ל די"ל דמיירי בא'