ויוסף שאול (אלישר) נו

דף י"א ע"ב

ברש"י ד"ה דהא אמר רבא וכו' ולהכי נקט רבא זכר דבעולה איירי רבא ונקבה לא חזיא לעולה וליכא למימר קדוש קה"ג ע"כ וראיתי להגאון מזל שעה, בה' ערכין די"ז ע"ב דהק' ע"ד רש"י אלו מסוג' לקמן די"ט ע"ב דאיתא התם במפריש נקבה לאשם מיגו דנחתא לה קדושת דמים נחתא לה קדושת הגוף והניח בצ"ע, ואחרי המחי"ר מכפו"ר רש"י דקדק וכ' וליכא למימר קדוש קה"ג ולא כ' ולא נחתי לה קה"ג ומובן מאליו דכוונתו לומר דאינה קדושה קה"ג ליקרב היא עצמה, ומ"ש בדי"ט מגו וכו' היינו לענין שתרעה עד שתסתאב כמבו' שם בגמי, ורבא שאמר הקדיש זכר לדמיו קדוש קה"ג אתא לאשמעינן חידושא לענין שיקרב הוא עצמו ושפיר קאמר רש"י דלענין שיקרב הוא עצמו ל"ש לנקוט נקבה

עוד ראיתי לו שם שהרחיב הדבור להוכיח דמפריש נקבה לעולה לא גרע ממפריש נקבה לאשם ע"ש ופלא של"ז שר דברי התיו"ט דבעולה מלתא דפשיטה היא ועי' הרש"ש שהוכיח מפירש"י ותוס' שגרסי במתני' המפריש נקבה לעולה תרעה וכו' וגם בגמ' ד"כ ע"א אמרו אימור דאמר ר"ש גבי נקבה לאשם וכו' אבל גבי נקבה לעולה דאיכא שם עולה על אמו אפי' רש"י מודה ע"ש. דף י"ב ע"ב

ברש"י ד"ה נאמר כאן וכו' עפר ע"ג וזו הוא הכשר מצותה לכתחילה ע"כ, וכ"כ התוס' שם ד"ה הא כיצד וכו' דלמצוה בעינן מים תחילה ואח"כ עפר וכו' ע"ש, והנה מזה מבו' דיש לחלק בין לכחחי' לדיעבד אפי' במצוה דאורייתא, ולכאורה זה היפך מדבריהם בגיטין ד"ג ע"ב ד"ה וכי לא בעי וכו' ששם כ' בפשי' דמדאורייתא אין חי' בין לכתחילה לדיעבד ע"ש, ואמנם נראה פשוט דדברי התוס' בגיטין אינו אלא בהיכא שאין שום גילוי בתורה לחלק בזה כההיא דגיטין דסתם קרא וכתב לה, משא"כ היכא דיש רמז בתורה לחלק כההיא דאפר פרה דכתיבי תרי קראי וסוטה דאית בה גז"ש כדאיתא בגמרא שם. לא דברו התוס' בזה דכיון דגלי גלי, וכן ראיתי להגאון נוב"י ז"ל בשיטתו על מס' גיטין שכ' ע"ד התוס' דגיטין הנ"ל וז"ל אע"ג דודאי אשכחן וכו' דגלי קרא מיהו מסתמא לא אמרינן הכי עכ"ל, ולע"ד יש להוסיף דאדרבא ממה שהוצרך לגלות על דיעבד דשרי מזה עצמו מוכח דבעלמא אין חילוק בזה

וראיתי להגאון אמר יוסף בליקוטים על הש"ס דהביא דברי התוס' דגיטין הנז' וכ' וז"ל ולכאורה יש להק' ממ"ש בקידושין דס"ז ע"ב ואימא אידי ואידי לבן הא לכתחי' הא דיעבד יעו"ש וכן ק' להתוס' מינם ובם ממ"ש בסוטה דל"ז ע"א ד"ה מאי על וכו' דמשמע מדבריהם דמדאורייתא נמי מפלגינן בין לכתחי' לדיעבד והברכ"י בחיו"ד סי' א' הביא דכן משמע מתוס' דזבחים דט"ז ע"א, ונראה שהוא ממ"ש התוס' ד"ה מה ליושב יעו"ש, ועי' בסוג' דתמורה בפלוגתא דאביי ורבא בכ"מ דאמר רחמנא ל"ת דנראה מתנגדת לסוגיא דקידושין הלזו יעו"ש וכעת צ"ע עכ"ל ואחהמ"ר מכ"ג ז"ל איני רואה מקום קו' מכל המקומות שהביא ה' ז"ל חוץ מההוא דהברכ"י שהובאה גם בחה"מ סי' טו"ב דמה שהק' מדבריהם בסוטה הנ"ל. הנה שם כתב וז"ל ונר' לר"י דר' מודו נמי דכל על לכתחי' ולמצוה על ממש ושאני הכא דגזיה"כ היא