ויוסף שאול (אלישר) מה

שם הלכה ט"ו כתב הרמב"ם וז"ל היתה מלאה אילנות אעפ"י שלא פירש הרי הקדיש גם האילנות שכל המקדיש בעין יפה הוא מקדיש וכו' וכתב הלח"מ בד"ה הקדיש גם האילנות בא לאשמועינן שהקדישן בכדי שיפדה אותם בשוויין ומשום הכי תלי טעמא משום דכל מקדיש וכו' אבל אין לומר דהודיענו דלא תימא דלא הקדיש כלל האילנות דאי הכי איך תלי טעמא משום דכל מקדיש בעין יפה מקדוש דאפילו מי שסובר בעין רעה מקדיש סובר שהקדיש האילנות ג"כ אלא שאומר שפודה אותם על גבי קרקע עכ"ל

והנה רש"י ז"ל בד"ה ר"ש אומר לא הקדיש אלא חרוב המורכב וכו' כתב לא הקדיש אילנות שבה אלא חרוב וכו' ולפי"ז קשה איך מתוקמא רישא דברייתא דקתני הקדיש שלש אילנות וכו' הרי זה הקדיש את הקרקע והאילנות שביניהם כר"ש, וצ"ל דאילנות קטנים אלו נחשבים כמו תבואה זרועה כדתנן בפרק מכר את הבית, דמכר שדה מכר תבואה זרועה אבל אילנות גדולים ס"ל לר"ש דלא הקדיש משום דבעין רעה מקדיש הרי מבואר לרש"י דלר"ש דסבר בעין רעה מקדיש אם הקדיש קרקע לא הקדוש אילנות היפך מ"ש הלח"מ, הן אמת דרשב"ם ז"ל בב"ב דף ע"א ע"ב כתב וז"ל אלא חרוב ושקמה אבל שאר אילנות ממילא קדושים הם בכלל שדה כמו שמכורים בכלל שדה עכ"ל, והיינו כמ"ש בדף ס"ח ע"ב על מתני' את הקנים שבכרם שהם לצרכו כתב וז"ל בגמ' מפרש, וממילא שמעינן דהמוכר את השדה מכר את הכרם שכל אילנות בכלל, אחד גפנים ואחד כל אילן וכו' יע"ש ואולי גם על רש"י היינו יכולים להשוותו לרשב"ם ולפרש מ"ש לא הקדיש אילנות חוץ מחרוב ר"ל דאין צורך להקדישם משום דממילא הם קדושים כמ"ש רשב"ם שם, אבל הרגמ"ה ז"ל בד"ה ר"ש אומר וכו' כתב וז"ל אבל לא שאר האילנות משום דמקדיש בעין רעה מקדיש וא"כ א) אין הכרח דהרמב"ם ז"ל לא ס"ל כרגמ"ה ז"ל דאי אמרינן בעין רעה מקדיש דאז לא הקדיש אילנות, ב) לפי' הלח"מ למה נקט הרמב"ם אעפ"י שלא פירש כיון דלא זה הוא תכלית הדין, ג) דהטעם שכ המקדיש בעין יפה מקדיש היה לו לאומרו בסוף ההלכה ולא קודם

ולפי לשונו דהרמב"ם ז"ל נראה לי דהשמיענו שני דברים האחד דאפילו אם לא פירש קדשו האילנות משום דמקדיש בעין יפה מקדיש דאם בעין רעה האילנות לא קדשי, ושנית אחרי שבעין יפה מקדיש פודה האילנות בשווין

שם הלכה כ"ו כיצד דין מקדיש שדה מקנתו וכו' עיין להמשל"מ דפלפל בזה הרבה ובסו"ד כתב דסברת רש"י הלזו שכתב גבי שדה מקנה דגואל לפי דמים הקצובים לשדה אחוזה לא ידעתו היכא רמיזא וכעת הדבר צריך אצלו תלמוד עכ"ל. ולא זכר שר משנה ערוכה מחלוקת ת"ק ור"א ועיין להרש"ש דהעיר ע"ז בדף י"ד ע"א בד"ה ובשדה מקנה נותן את שוויו והביא דברי המשל"מ וכתב דאשתמיט מיניה ומהכ"מ משנה זו וגם מהרש"א בב"ב דף ע"ב ע"ב על פירשב"ם בד"ה שהוא שדה וכו' כתב ולשדה מקנה פודין בשוויו רש"י בחומש לא פירש כן ופלוגתא היא במס' ערכין עיי"ש

שם פרק ה' הלכה י"ז וכן האומר ראש עבד זה וכו' אינו חייב אלא בדמי ראשו ורואים כמה ישוה אותו אבר וכו' והראב"ד השיג עליו וכתב וכי מה ישוה אדם כאשר יסור ראשו וכו' והוא סבור שמ"ש ראש עבד זה הקדש הוא והקדש שותפים. בו שיתן דמי ראשו להקדש וכו' והרב כ"מ