ויוסף שאול (אלישר) מד

קודם היובל ולמה לא אפילו שנה וחודש ולזה יבא התירוץ לפי שאין מחשבין

שם הלכה י"ג וי"ד עיין להתוי"ט (ערכין פ"ז משנה א') בד"ה היו שם נקעים וכו' דכתב וז"ל איברא דהרמב"ם כתב בפירושו אבל אם היתה ארץ בלא מים הרי היא מתקדשת בפני עצמה ואעפ"י שאינה נמדדת על כלל הקרקע הרי היא נמדדת בפני עצמה ופוסק לה דמים בפני עצמה וכמו כן כתב בחיבורו שם אבל ביאר שם ומחשבין להם מה שראוי להן והיינו שישומם כפי שויין כדאשכחן במקדיש טרשין והני לאו בני זריעה נינהו יעו"ש ולא זכיתי להבין דבריו מלבד דק"ל מאין הבין בדברי הרמב"ם ז"ל דהיינו שישומו אותן בשוויין דאדרבה מדכתב ומחשבין להם מה שראוי להם מראה דר"ל דיחשבו לפי זרע חומר שעורים וכבר ראיתי שעמד ע"ז הרב בי"ד הובא בליקוטים על המשניות הגדולים, עוד קשה לי דבריו שכתב כדאשכחן במקדיש טרשין וכו' והני לאו בני זריעה נינהו אחהמ"ר

א') דהרמב"ם בהלכות אישות בפרק ז' הלכה ה' כתב ואם אינן מלאים מים נמדדין עמו מפני שהם ראויים לזריעה ועיין שם בלח"מ ואף לשון רבינו בזה מורה כן דכתב אין מודדין אלא מקומות הראויים לזריעה וכו' אבל אינם מלאים מים נמדדין בפני עצמם והיינו משום דראויים לזריעה

ב') מאי מקשה בגמ' וכי תימא כיון דלא הוו בית כור לא קדשי והתניא וכו' דהברייתא מיירי בראויים לזריעה, לא כן נקעים, ויותר היה לו להקשות מטרשין

ג') למה ליה לאוקמא במלאים מים כיון דאף באינן מלאים אינן ראויים לזריעה והיה לו לתרץ אין הכי נמי דטעם דאינן נמדדין עמה משום דשמין אותם בשוויין, ובשלמא לפרש"י לא קשה דלישני ליה אין הכי נמי דנפדים בפני עצמם כדין שדה אחוזה ונקט אינם נמדדין עמה משום המדרון כדפירש במס' קידושין דף ס"א דא"כ היה לו לתנא דמתני' למתני ונמדדין בפני עצמם

ד') כתב עוד והכ"מ פירש בעד הרמב"ם דהכי פריך דאין נמדדין עמה משמע דלא קדשי כלל וע"ז פריך וליקדשו באנפי נפשייהו וישומו אותן בשוויין עכ"ל. אחהמ"ר איך יפרנס סוגיות הגמ' דקאמרה וכי תימא כיון דלא הוו בית כור לא קדשי והתניא וכו' וכמו שכן הקשה הלח"מ בהלכות אישות עיי"ש ועוד איך לא חש הכ"מ לקושיית התוס' בב"ב דק"ג בד"ה אין נמדדין, ועוד דאם הקושייא ולקדשו באנפי נפשייהו היא שישומו אותם בשוויין היה לו לשנויי דמאי דקתני אינן נמדדין עמה היינו דשמין אותם בשוויין דהא גם כדאוקמא במלאין מים אינן נמדדין עמה היינו משום דשמין אותן בשוויין, ועיין בליקוטים שהביא משם הרב בי"ד שהכ"מ לא כיון לפירושו כלל ואני מוסיף דאם כוונת הכ"מ הוא כפירושו למה לו למצא נפקותא בין נמדדין עמה לנמדדין בפני עצמם מטעם דאינם שוויין כשאר שדה תיפוק ליה דנשומין בשוויין ונ"ל דנפקותא זו רצה לכוללה בדברי רבינו במ"ש ומחשבין להם מה שראוי להם והיינו דמודדין כל נקע לפי שטח קרקעיתו דלולא זאת היה עוד נפקותא כמ"ש שם רשב"ם דאם ירצה לגאול כל נקע לבד יכול, ואף דהתוס' דחו סברה זאת משום דהוקשה להם ממאי דקיימ"ל דגואל לחצאין י"ל דהיינו דוקא לחצאין אבל לא לשליש ולרביע והיינו דדקדק רבינו בפרק ה' הלכה ב' וכתב דגואל חציה וגם הרע"ב כתב וז"ל אם אינו מספיק לגאול כולה גואל חציה אבל לקטעים ס"ל דלא התירו אלא דהכ"מ ביאר הנפקותא זו בדברי רבינו כנ"ל.