ויוסף שאול (אלישר) מג

הרמב"ם הלכות ערכין וחרמין איזה הערות שהערתי בדברי הרמז"ל על ה' ערכין וחרמין בדרך לימודי במ' ערכין ואמרתי להציגם פה בסוף המסכת

פרק א' הלכה ג' הכ"מ כתב בד"ה היה מבן אחד ושלשים וכו' וז"ל לשון התורה ואם מבן חודש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרה שקלים וכו' ע"כ ול"ן כיון שהטעות בולט כל כך לא טרחו להגיהו

שם הלכה י"ג הגוסס אין לו לא ערך ולא דמים הואיל ורוב הגוססין למיתה הרי הוא כמת, וקשה דהלא בגמ' דף ו' ע"ב אמרו בשלמא לא נידר דאין לו דמים ולא נערך דבעינן העמדה והערכה וכו' הרי דטעם דלא נערך אינו משום דחשוב כמת ואין לו דמים אלא משום דאינו בכלל העמדה והערכה ועוד לפי"ז דכיון דאין לו דמים אינו נערך מאו מקשה בגמ' על היוצא ליהרג אלא לא נערך אמאי דכמו דאינו נידר משום דאין לו דמים כמו כן לא נערך, דומיא דגוסס ואמאי איצטריך קרא וע"ז י"ל דקרא אתא לאשמועינן דחשוב כמת, אבל הגוסס אם היה בכלל העמדה והערכה היה נערך כיון דדמיו קצובים וכמ"ש רש"י בד"ה אלא לא נערך אמאי לא וז"ל הרי דמיו קצובים עכ"ל, ואפי' דאינו בר דמים וכמ"ש התוס' בד"ה מנין וכו' וז"ל ומשום דליתא בדמים ליכא למעוטי דהא אתרבו לעיל מנוול ומוכה שחין עכ"ל וצ"י

שם הלכה כ"א האומר ערכי עלי ומת וכו' עיין השגת הראב"ד ז"ל ולי נראה לומר דרבינו ז"ל מפרש כשעמד בדין היינו שעמד בתור מעריך שעי"ז נעשה מלוה בשטר אלא שאחר זה מקשה בגמי כיון שעמד בדין הרי עמד בדין גם להיותו נערך א"כ דכוותא בנודר נמי דאמר דמי עלי שעמד בדין ואמאי לא יתנו היורשים ופרש"י וז"ל הרי אמדוהו ב"ד ותירצו בשלמא נערך לא מחוסר אומדנא וכיון שחייבוהו לשלם ודמיו קצובים הוי כאילו אמדוהו לא כן בנידר שאמר דמי עלי אעפ"י שעמד בדין חסר אומדנא ושומה ולזה לא יתנו היורשים ומזה יצא לרבינו ז"ל שצריך שיעמוד הנערך בדין ועיין להלח"מ מה שהאריך ולפי קוצע"ד שזו היא כוונת רש"י וגם רבינו ז"ל מבאר כן

שם פרק ד' הלכה ח' לפי שאין מחשבין חודשים להקדש שנאמר וכו' וכתב הכ"מ ומ"ש רבינו לפי שאין מחשבין חודשים להקדש ארישא דמלתא קאי דקתני נשאר בינו ובין היובל שנה עכ"ל ולא זכיתי להבין דבנשאר בינו ובין היובל שנה איך שייך לומר לפי שאין מחשבין חודשים והלא אין שם חודשין, ועוד הלא מלשון רבינו בפיה"מ שהביא הכ"מ לעול מבואר יוצא דדבריו סובבים על אם הקדיש שדהו בתוך שנת מ"ח דכתב אין המקדיש יכול לומר לו תחשוב עמי כפי מה שראוי לשנה זו ולחודשים וטול פדיונה לפי שאין מחשבים וכו' ואם הוקשה להכ"מ לשון רבינו דכתב מותר לפי שאין מחשבין דאינו מתאים וצריכים לפרש דנרגש רבינו מדוע משלם בעד החו' סלע ופונדיון ולזה תירץ דאין מחשבין וכו' הא גם לרישא דמילתא מוכרחים לפרש ג"כ דנרגש רבינו למה צריך להיות שתי שנים