ויוסף שאול (אלישר) מב

דף כ"ט ע"א תוס' בד"ה שקול ד' זוזי וכו' והכי נמי איתא בסמוך דאמר והא מעשה דפומבדיתא מקרקעי הוה עכ"ל ועיין בשמ"ק שעל הגליון דהביא משם הרא"ש שני ישובים על מאי דאיתא בגמ' מקרקעי נמי היה, וכמה זה הוא דוחק דמביאים ראיה לדבריהם רק ע"י שנדחק לבאר מלת נמי מחוץ לפשט ונ"ל דלא היה להם גירסא מקרקעי נמי כמו שנראה מדבריהם שכתבו מקרקעי הוה בלא נמי, וכן ראיתי להרב לח"מ בפרק ח' הלכה ח' דכתב כן

דף ל"ד ע"א בגמ' שנפלו להן הן ומגרשיהן עיין לרגמ"ה שפירש שנפלו להם ערים בירושה מוקפות חומה מאבי אמו ישראל עכ"ל והוא היפך אפילו מחכמים דאמרו אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים ואף אם נאמר דהוא מבאר כמ"ש לעיל הגליון וז"ל אבל עד שיהא לוי וערי הלוים לא אמרינן דלא בעינן תרווייהו ע"כ ור"ל אלא או לוי שירש מאבי אמו ישראל או ישראל בערי הלוים עכ"ז קשה מה מקשה בגמ' והא למיסתרינהו קיימי דהלא לא נכללה ירושתו זאת בין ערי הלוים שצריך לסותרה ואולי כמ"ש לעיל כיון דהיא שלהם נחשבת לערי הלוים אך עדין קשה איך יתורץ קושיית הגמ' דבעינן דיקיפו אותה העכו"ם קודם לכן ובנפלו לו ירושה לא מתרץ מידי ומוכרחים לומר דכן היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון והיתה לישראל והלוי ירש אותה, ולמה לו כל זה היה לו לומר פשוט שנפלו ישר מימות יהושע בן נון ללוים

פסקי תוס' בפ' המוכר שדהו סי' ע"ו כתבו וז"ל הנושא בחבירו ועשה לו שדהו מכר עד זמן פלוני מוכר אוכל פירות אף שזהו יותר ואם הלוקח אוכל פירות אסור שאם לא יפדה אכל בשכר המתנה, ואפי' רבית ע"מ להחזיר אסור מדאורייתא ומדרבנן אף דרך מכר עכ"ל, ודבריהם סתומים כחידה בלא פתרון ופניתי לאיזה רבנים גאונים ואף אחד לא זכיני בביאור דבריהם.