ויוסף שאול (אלישר) לה

והנה בראש ובראשונה רוצה אנכי להשיב על מה שרצה ליישב דקושיות הש"ס בחולין קל"ט על ריש לקיש היא מהתוספתא דפ"ג דערכין ולא מהמשנה והוכרח להגיה והתניא במקום והתנן וזה משום שמצא דבין כך ובין כך הלשון אינו מדוקדק וכתב וז"ל: ואעפ"י שהובא בחולין שם כתוב בסיפא מת השור ונפל הבית חייב לשלם ובתוספתא כתוב חייבים באחריותו הלא נגד זה ברישא כתוב שם הלשון אינו חיוב באחריותן ובמשנה כתוב פטור לשלם ונמצא דבין כך ובין כך הלשון אינו מדוקדק עכ"ל ע"ז אענה דלא דמי והוא דפטור ואינו חיוב באחריותו היינו הך ואין שום חילוק ביניהם וראיה ממ"ש בערכין ר' חייא בר רב לא שנו אלא "דחייב" דאמר דמי שור וכו' אבל אמר שור זה עלי וכו' אינו חייב באחריותו הרי דבמקום לומר פטור כלשון המשנה נקט אינו חייב באחריותו משום דהיינו הך לא כן בין חייב לשלם לבין חייב באחריותו יש חילוק גדול והוא דחייב לשלם שייך רק במת השור או נפל הבית משום דתיכף ומיד דמת השור חייב לשלם לא כן בנגנב או אבד דיש עליו להשתדל למצוא אותו או להצילו מיד הגנב ואינו חייב לשלם מיד התם שייך לומר חייב באחריותו וכמו גבי שומר דאמרו חייב באחריותו ובזה יתיישב מה שיצא לדקדק כת"ר שליט"א בלשון התוספתא דברישא נקט חייב לשלם ובסיפא חיוב באחריותו והיינו משום דברישא מיירי במת לא כן בסיפא דאפילו בנגנב איירי שייך לומר דוקא חייב באחריותו, וגם לשון הרמב"ם בפרק י"ד מהלכות מעה"ק שציינתי לעיל יתישב עפ"י זה, וא"כ לא היה לו להש"ס בחולין להחליש קושייתו ולהקשות רק ממת השור דאדרבה הוה לו להקשות יותר בחוזק ממאי דאמרו חייב באחריותו דהיינו בנגנב דאיתיה בעולם ובפרט למאי דבסוגיין בערכין הנוסחה בתוספתא היא מת או נגנב חייב באחריותו ואיך מתרץ הני מילי מת השור ונפל הבית דליתנהו ואין לומר כיון דעיקר הקושיא היא מבית ובבית לא שייך כי אם נפל וע"ז בא תירוץ הש"ס בחולין, זה אינו משום דגם בבית שייך דבר אחר וראיה ממ"ש ר' חייא בר רב כיון דאמר זה ומת אינו חיוב באחריותו עלי להביאו קאמר ופירש"י עלי לטרוח להביאו עד שיתקרב וזה תינח בשור אבל בבית מה שייך לטרוח וכו' וצ"ל דגם בבית יש לפעמים מערער שרוצה להוציאו מיד המקדיש וע"ז שייך שפיר לומר חייב באחריותו דהיינו לטרוח לסלק המערער, ועוד דלפי דברי כת"ר העיקר חסר דהיל"ל ואוקימנא דאמר יקדש השור לדמיו דבשביל זה הביא גם הבבא של שור, אלא ודאי דהקושיא היא רק מהמשנה והלשון כפי שהובא בחולין מת השור ונפל הבית בבבא אחת דהוא ממש לשון המשנה מאמת זאת

אלא שמעתה תיקשה לן מה יענה ריש לקיש לדברי התוספתא ואף אם נאמר דמ"ש בסוגיין דערכין דלשון התוספתא מת או נגנב אין ר"ל דכך הגירסא בלשון התוספתא אלא דמתוך שאמרה חייב באחריותו יוצא מזה דגם בנגנב איירי עכ"ז קשה על ריש לקיש ולזה י"ל דהוא יתרץ דבבית אינו חייב אלא כשנפל דליתיה בעולם ומן הדין היל"ל חייב לשלם אלא איידי דבכל הבבות נקט אינו חייב באחריותו וחייב באחריותו נקט גם בבית שנפל חיוב באחריותו

כתב עוד שתליתי בוקי סריקי בהאור הגדול בזמן שכל מעיין וראה ברור שיש כאן השמטת תיבות וכו' וכת"ר שליט"א מלא את החסרון שורה שלמה כיד חכמתו הטובה עליו, והלא משום זה ורק משום זה פניתי אל כת"ר