ויוסף שאול (אלישר) לב

ולפי"ד היל"ל אפילו קודם שהחזיק הגזבר ועוד במ"ש דאם החזיק הגזבר אפילו אמר עלי פטור קשה דזה נאמר רק בקדשי בדק הבית לא כן בשור אפילו דמסרו לכהן כל זמן שלא נקרב הוא חייב וזה פשוט

ועוד קשה במאי דקאמר ר' חייא בר רב לא שנו אלא וכו' אבל אמר שור זה עלי עולה, כיון דאמר זה ומת אינו חייב באחריותו זאת אומרת דאם היה כוונת הסיפא בלא אמר דמי אלא שור זה וכו' היה פטור והיינו באותו אופן דמיירי הרישא בדלא החזיק ולפירושו אם לא החזיק הוא חייב

כתב עוד והא דאיתא בגמ' דבדמי שור זה עלי מת או נגנב חייב הא בנגנב הוי כליתא לגמרי דאי אפשר לשומו וכמו גבי אדם דאין דמים למתים נראה דאחריות שאני וכו' יעו"ש יוצא מדבריו דבנגנב חייב באחריותו לשלם דמי שור חי ובמת חייב רק בדמי נבלה והברייתא נקטא על שניהם חייב באחריותו והא לא דמי חייב באחריות דנגנב לחייב באחריותו דמת

כתב עוד ובזה אפשר לפרש כוונת התוס' ד"ה והא מדסיפא וכו' דכתבו ועוד י"ל דר' חייא בר רב מיירי דאמר יקדש השור לדמיו דלכאורה אינו מובן דלמה הוכרחו לזה וכו' יעו"ש ולא זכיתי להבין קושייתו דהלא התוס' רצו לחזור בזה מסברתם הקודמת דהשור קדוש וכתבו דלעולם השור חולין ור' חייא בר רב מיירי באמר יקדש השור לדמיו

כתב עוד ולהנ"ל י"ל משום דסוברים כסברת הרמב"ם הנ"ל דלולא זאת לא היה חייב באחריות כי אם בדמי שור מת והפירוש במתני' מפרשי אחריות כרישא לכך ע"כ מיירו באמר יקדש השור לדמיו וחייב באחריות וכנ"ל עכ"ל לכאורה דבריו סותרים למ"ש בתחילה דכשקבל עליו רק אחריות דמים והיינו היכא דאמר יקדש השור לדמיו דאז בעינן שומת בית דין לכך אינו חייב רק בדמי שור מת

אמנם מהרמב"ם ז"ל בהיד החזקה הלכות מעשה הקרבנות פרק י"ד מראה כפירוש "האור הגדול' דבהלכה ד' כתב דמי בהמה זו עלי וכו' אבד או נגנב חיוב באחריותו ובהלכה ו' כתב מת חיוב לשלם השנוי הזה דבאבד ונגנב נקט חייב באחריותו ובמת חייב לשלם מראה דיש חילוק אבל עכ"ז היה לו לבאר דחייב לשלם דמי הנבלה ולא היה לו לסתום דבריו

שם תוס' בד"ה והא מדסיפא וכו' אבל קשיא מהא דאיתא בפרק בתרא דחולין וכו' דהא אוקימנא דהשור גופיה חולין וכו' והשתא ניחא דפריך בפרק בתרא דחולין מהאי מתני' ארשב"ל דכיון דגוף השור קדוש וכו' ובסוף דבריהם ופריך ממתני' דהכא ארשב"ל דכיון דגוף השור קדוש הוי כאילו הפריש ודמי למקדיש מנה לבדק הבית עכ"ל עיי"ש מדבריהם נראה כאילו קושיית הש"ס על רשב"ל הוא משור והלא כבר תרצו שם דרשב"ל מודה בקדשי מזבח כיון דמחוסר הקרבה והקושיא היא רק מבית דהיא קדשי בדק הבית ולא משור דדמיו למזבח וכן כתבו שם התוס' בד"ה דוקא מת עיי"ש

בעד הענין הזה עד הסוף פניתי אל כבוד רב אחאי גאון המפורסם בכל קצוי תבל כמוהר"ר ש. י. זווין שליט"א. וזאת תשובתו אלי: ב"ה. יום ג' י"ב אייר ת"ש. ירושלם שלום וברכה לכבוד ידידי הרה"ג הנכבד ומאד נעלה מופלא ומופלג חריף ובקי סוע"ה