ויוסף שאול (אלישר) ל

מקדיש ובשביל זה אינו פודה האילנות בשווין נמצא דכשאמרינן פודה בשווין תלוי במקדיש בעין יפה הוא מקדיש וכמו כן להיפך ועל זה מקשה מהברייתות ודו"ק

שם ע"ב תוס' בד"ה יאמרו וכו' ומאי שנא דהכא מזכיר בגמ' בת מלכים ובמשנה תנא גדולה שבכהונה עכ"ל והנה יש לדקדק בגמ' דבעי ואימא חמשים סלעים אמר רחמנא מכל מילי מאי מתרץ יאמרו וכו' כיון דהוי גזרת הכתוב וכדאמרו במשנה בעל בת גדולה שבכהונה וכו' אלא דהמתרץ ידע דיש הפרש בין חמשים דאונס דהוא משלם בעד הנאת שכיבה דבזה אין הפרש בין גדולה שבכהונה שהוא היותר קדישה והוא חלל וטמא אותה לבין קטנה שבישראל אבל הבושת שהוא לפי המתבייש בודאי שיש הפרש בין בת מלכים לבת כהן ולזה נקט במשנה באונס ומוציא שם רע גדולה שבכהונה מטעם דחלל קדושתה וכמ"ש לעיל דף י"ד ע"א מקדש הוא דקדישי כהנים טפי ובענין בושת נקט בת מלכים

דף י"ז ע"ב בגמ' ר"ש סבר דבר המכפר מאי ניהו חטאת ור"י סבר דבר המכשיר ומאי ניהו אשם יעו"ש וקשה דבמס' שבועות דף ח' ע"א איתא ואימא מצורע ותירצו התם נגעי הוא דאיכפר ליה וקרבן לאשתרויי בקהל וכו' ולכאורה י"ל דתירוץ זה אינו לר"ש דהוא סבר התם ממקומו הוא מוכרע ולשיטתו אזיל דחטאת מצורע מכפרת על חטא אבל קשה ממס' סוטה דף ט"ו ע"א דאיתא התם תניא אמר ר"ש בדין הוא וכו' אבל חטאתו של מצורע ואשמו טעונים נסכים לפי שאין באין על חטא והאמר רב שמואל בר נחמני וכו' התם מנגעיה הוא דאיכפר ליה כי מייתי קרבן לאשתרויי בקדשים הוא ומייתי הרי דר"ש בעצמו סבר דאין בא על חטא, והייתי רוצה לומר דמאי דקאמר ר"ש דבר שמכפר אין כוונתו דמצורע מתכפר בחטאתו אלא דהחטאת בכל מקום הוא מכפר והלשון מורה כן דקאמר דבר המכפר, אלא שעמד לנגדי לשון הגמ' במס' כריתות דף ט' ע"ב הובא שם סוגיא זאת דערכין ואמרו לר"ש דבר המכפרו ועיין פרש"י שם, וגם במס' מנחות דף צ"א ע"ב אמרו הני מילי היכא דחטאת ואשם כהדדי נינהו אבל במצורע החטאת לכפר והאשם להכשיר א"כ מסוגיא זאת קשה לכל הסוגייאות שהזכרנו דמצורע מנגעיה איכפר ליה וכן כתוב בכריתות דף כ"ו עיי"ש

וראיתי בספר אמר יוסף בליקוטים על הש"ס דהקשה מהכא על מס' שבועות ואחר זה כתב וז"ל וכבר ראותי להרב ח"נ בחי' על מנחות שישב על מדוכה זאת בסתירת הסוגייאות, ומן התימה עליו איך לא זכר שר הך סוגיא דערכין ומה מאד אני תמיה על הרב חיים שאל ח"א דף קי"ח ע"ג עמד בזה ומטי לה משמיה דגברא רבה הרב כמוהר"י אלישר ז"ל [הוא זקנו של מר זקנו הרב יש"א ברכ"ה ז"ל שנסע עם הרב חיד"א יחד לשליחות מצוה] דנתקשה מסוגיא דמנחות לסוגיא דסוטה והוא ז"ל הביא מן החדש סגווית שבועות וכריתות ולא זכר שר מדברי הרב ח"נ ולא מסוגיא זאת דערכין עכ"ל, ואחהמ"ר מכ"ת אינני רואה שום תימה על הגאונים ז"ל וחלילה לחשוב על גאונים אדירים שנעלם מעיניהם סוגיא זאת דערכין אלא דאו מהא לא אירייא דהיינו יכולים לתרץ כמ"ש לעיל דסברה זו היא לר"ש לא כן במנחות דהש"ס הוא דמתרץ כן וגם דבערכין נוכל לומר דדבר המכפר לא על חטאת מצורע נאמר אלא על סתם חטאת לא כן במנחות ודו"ק.