ויוסף שאול (אלישר) כח

קראתי בכל לב פליאתו הנשגבה על הגאון הרמ"ע מפאנו ז"ל שהביא מס' סופרים שאמרו וישב עליהם את אונם וכו' ומזה נמשך כת"ר שליט"א לבאר כונת הירוש' תענית פ"ד ה"ה והאמת שקצר בלשונו, והנני להרחיב מעט ביאורו, דר"י סבר דלא היו נסכים דאם היו נסכים היה להם לומר שיר של יום שהביאו הנסכים כיון שהם באים להשלים את הקרבן וכאילו היום נקרב הקרבן, אבל אם אין נסכים אומרים השיר של יום הבאת הקרבן ומדאמרו שיר של יום ד' מוכח דלא היו נסכים והיינו משום דאומרים שיר שלא על הקרבן, ור"ל סבר דגם אם היו נסכים אומרים השיר שהיה שייך ליום הקרבת הקרבן ויוכ"ל שהיו נסכים ובשביל זה אמרו שיר של יום ד' אבל אם לא היו נסכים לא היו אומרים שיר, זה נראה לי ברור בכונתו, וצריכים אנו לפיע"ד לדברי הגאון יפה עינים במס' תענית כ"ט ע"א דגם הוא כתב כמ"ש כת"ר דאין במפרשים פי' נכון ע"ז והוצרך להפוך הסברות בירוש' מר"י לר"ל ומדאמרו בסוגיין דערכין כדר"ל דאומרים שירה בלא על הקרבן שהם לפי הירוש' דברי ר"י נראה דצריך להפוך הסברות גם לפי ביאורו של כת"ר או דאין קשר לת"ד עם הירוש', וכת"ר לא נגע בסוג' דערכין רק ציין בסו"ד להתוס' ד"ה ותסברא וכו' דכתבו וז"ל ואי נמי נסכים הבאים בפ"ע טעונים שירה היינו שיר של יום הנסכים שמביאים אותם ולא שיר שהיה ראוי ביום הבאת הקרבן עכ"ל, ולפי ביאורו רבא דאמר ותסברא וכו' היינו לסברת ריו"ח דבירוש' ולפי"ז קשים דברי רבא דאמר ותסברא וכו' כאילו דבר זה מוסכם לכ"ע שאין מי שיחלוק עליו והלא ר"ל פליג ע"ז וסבר דאומרים שיר של יום הבאת הקרבן אף ביום שהביאו הנסכים וראיתי להגאון חשק שלמה ז"ל בשי' על ערכין שהוא פירש לשון הירוש' משם אחיו ז"ל כמ"ש כת"ר שליט"א אלא שהוא עצמו ביאר כונת סוגיתינו דאמרו כר"ל היינו כת"ק דר' אבהו דבירוש' דאמר דר"י ור"ל לא נחלקו כ"א ר"ל בעא מר"י והוא פשט לו דאומרין שירה בלא נסכים מהברייתא דאמרו וישב וכו' ור"ל קבלה מר"י ומאי דאמרו כדר"ל משום דהוא היה בעל הבעיא וכיון שקבלה מריו"ח נקרא על שמו עי"ש, וע"ז באו דברי רבא ותסברא וכו' כיון שאין חולק בזה, ולפי"ז אין צורך להחליף גרסאות דשניהם סוברים דאומרים שירה שלא על הקרבן היינו אם הקרבן קרב קודם ואח"ז כמה ימים אומרים שירה, אבל אין לפרש שלא על הקרבן שלא היה שום קרבן דזה לא מצינו מי שיסבור כן, אך את זה ק"ל דמה יענה על מס' סופרים שהביא כת"ר דאמרו למה אמרו בכל חודש ר"ל כיון שאין קרבן ותירצו כדר"ל אף דהלשון מראה כמ"ש החשק שלמה מ"מ זהו דוקא כשקרב הקרבן אבל בלי הקרבת קרבן אין מי שיסבור שאומרים שירה, ועוד לפירושו דת"ד סמך על הירוש' וכמו שרוב המפרשים פירשו כן מאי הקשו בגמ' אי הכי בעולת נדבה נמי לימא וכו' כיון דר"י ור"ל דס"ל דכן אומרים שיר היינו דוקא על עולת חובה שנקרב וכ"כ ק' לקמן דהקשו אי"ה נסכים נמי לימא וכו' אבל מדברי אחיו ז"ל שהביא החשק שלמה נראה דהוא חולק עליו וסבר דת"ד חולק על הירוש' ואינו סומך עליון ולא ידעתי באיזה מקום אמר ר"ל דאומרים שירה וכו' דאמרו כדר"ל

ועיין להשי"מ ערכין ד' י"א ע"ב אות ט' דכתב וז"ל ויש להסתפק כשאין מביאים נסכים עם הזבח אם היום אומרים שיר של יום הקרבת הקרבן או שיר של יום הבאת הנסכים וכו' ובסו"ד אלא שהשיר של יום הבאת הנסכים צריך לאומרו עכ"ל, והוא פלא שלא זכרו את הירוש' הנז'

ועיין להגאון כמוהרי"ב בס' שדה יהושע על