ויוסף שאול (אלישר) כד

דאם ואם לאו כוונתו אם הוא דבר שאין הנשמה תלויה בו הא בהדיא תנא לקמן דף ו"ט ע"ב דמי ידי עלי נותן דמי ידו עכ"ל ולי נראה דסוף דבריו סובבים אל מ"ש בתחלה דנותן לפי חשיבות האבר ואם לאו ר"ל דאין חשיבות לא אמר כלום, עוד תמה הגאון מעשה חושב על רגמ"ה בהא דבסמוך דהוא והקדש שותפים בו דכתב וז"ל ואינן יכולים למוכרו ולחלוק דמיו מפני חלק ההקדש שהרי יש בו מעילה וכתב עליו הגאון הנ"ל וז"ל והוא פלא הא כשימכור הגזבר חלק ההקדש חלה הקדושה על הדמים ותו לא ימעול המשתמש בחמור עכ"ל ובאמת שדבריו הפלא ופלא שהרי רגמ"ה לא דבר על קונה החמור אלא על המקדיש ראש החמור שהדמים שיקבל ממכירת החמור לא יכול להשתמש בהם משום דכל פרוטה חציה הקדש דאין ברירא ונמצא מועל (א"ה כוו' רגמ"ה פשוטה דהמעילה היא במכירה שמוציאה לחולין עי"ז דוגמת מ"ש במעילה (כ' א') נתנה לחבירו הוא מעל וכו' משום שהוציאה לחולין עי"ז כ' דא"י למכור דאם ימכרו הרי מועלים במכירה והגם דיכולים להשתמש במעות סו"ס הרי מעל ע"י המכירה ודוק)

דף ה' ע"א בגמ' והא מר הוא דאמר המקדיש זכר לדמיו וכו' ופירש"י ה"נ כי אמר ראש פרה לדמי עולה תיקדש לגופה הואיל והיא חזיא וכו' עכ"ל אין כוונתו שתיקדש לגופה לקרבן עולה דהא נקבה לא חזיא לעולה אלא כוונת דבריו שתיקדש למזבח למה שהיא חזיא והיינו לשלמים ותמכר לשלמים ויביא בדמיה עולה כסברת ר' יאושע במקדיש נכסיו והיו בהם נקבות הובא בתמורה דף כ' ע"א ובשקלים דף ז' ועיין תוס' בכורות דף י"ד ע"ב בד"ה הקדיש וכו' אי נמי י"ל כדאיתא בתמורה המקדי' נקבה לעולה וגרס רש"י תרעה וכו' כלשונו בד' כ' ע"א בד"ה מכח קדושה דחויה וכו' ועיין הרש"ש שכך היתה גירסת רש"י במשנה ואפי' ר"ש מודה דמצינו שם עולה על אמו וע"ז כתב כאן דתיקדש דמי כולה לעולה שתרעה ותמכר ויביא בדמיה עולה

שם תוס' בד"ה דבעו רבה דמי ראשי וכו' תיקו כתבו וז"ל היינו מקמי דלשמעינן מתני דלעיל כדמסקינן עכ"ל לכאורה לא חידשו על תירוץ הגמ' כלום אבל רצו בזה לתרץ נהי דרבה לא שמע הברייתא וע"ז איבעי ליה אבל על חכמי הישיבה שהניחו בתיקו אמאי לא פשטו מהברייתא הנז' וע"ז כתבו דגם הם לא ידעו

שם תוס' בד"ה בעי רבה וכו' צ"ע אמאי לא נקט ערך ראשי לגבי מזבח וכו' נ"ב כוונת דבריהם דאמאי לא נקט נמי בעיא בערך ראשי ובאופן כזה י"ל אם תמצא לומר והוינו מ"ש בדבור שאח"ז "כדלעיל" וראיתי לעט"ר הרמ"ז ז"ל בספרו הק' "שמחה לאיש" בגירסא דינקותא דכתב וז"ל לא ידעתי לפרש כוונת דבריהם דהא לעיל בד"ה הא לא קשיא פירש רש"י ותוס' דכי כתיב נפשות בערכין כתיב דקדשי בדק הבית ניניהו וכו' וא"כ איך אפשר דמבע"ל לרבא בערך ראשו לגבי מזבח וכו' דהרי אף שהזכיר לגבי מזבח ולא אשכחן לגבי מזבח דנידון בכבודו מ"מ כיון שהזכיר ערך ובערכין כתוב נפשות פשיטא דנידון בכבודו דגזירת הכתוב הוא דנידון בכבודו וכו' עיי"ש ואחהמ"ר מכפו"ר לא זכיתי להבין דבריו ומהיכן הביא פשיטות כזו דבפירוש כתבו רש"י ותוס' דכי כתוב נפשות בערכין כתיב "דקדשי בדק הבית נינהו", ועוד דבעיית רבה היא קודם שישמע הברייתא וא"כ גם התירוץ הזה לא ידע

שם ע"ב מתני' עכו"ם ר"מ אומר נערך