ויוסף שאול (אלישר) כ

פרק ח' הלכה ג' אילן שהיו העכו"ם משמרים פירותיו ואומרים וכו' כתב הכ"מ שמקור דין זה בע"ז דף מ"ח ע"א ושמואל אמר אפילו אמרי הני תמרי לבי נצרפי אסור וכו' והנה לכאורה דשמואל דאמר אפילו ר"ל דאין צריך שיהיו יושבים וכו' אלא אם רק שמענו איתם דאמרי וכו' אסור ואיך כתב דפסק כשמואל והיה לו להביא את הגירסא שבעירובין ושמואל אמר כגון דאמרי וכו' והיינו דהוסיף על דברי רב ונראה שר"ח גריס גם בע"ז כן, וגירסא זאת מתאימה לפסק הרמב"ם כשמואל

שם הלכה ט' וטעונה לגניזה וכו' עיין להכ"מ דציין מקור הדין בפרק ר' ישמעאל דף נ"ב ועל זה כתב ומ"מ איני יודע גניזה זו למה הו"ל לשורפה או לאבדה וצ"ע ונראה דתמיהתו זאת היא על הגמ' עצמה וכאלו ח"ו נעלם מעיני גאונו דברי התוס' בד"ה מ"ה מזבח טעון גניזה אף אשירה טעונה גניזה וכו' וז"ל פירוש ביעור בלא הנאה כמו עגל ששחקוהו וזרוהו וכו' עיי"ש

שם ותקרובת ע"ז אינה בטלה לעולם כתב הכ"מ דמקור דין זה בפרק ר' ישמעאל דף נ' וכתב וז"ל כתב הרמ"ך תומה איך סתם ואמר דתקרובת אינה בטלה לעולם דהא יש תקרובת דיש לה ביטול היכא דלא משתבר כעין פנים וכדחזינן באבני מרקוליס שביטלן עכו"ם דשרו ומפרש בגמרא טעמא משום דבעינן כעין פנים וליכא דבזרק מקל לפניה חייב ואינה נאסרת אעפ"י שעבודתה בכך ש"מ דליאסר בעינן כעין פנים עכ"ל, ודבריו אחהמ"ר לא זכיתי להבינם דסוגיא ערוכה היא שם דף נ"א ע"א אמר רב נחמן אמר רבה. בר אבוה אמר רב עכו"ם שעובדים אותה במקל שבר לפניה מקל חייב ונאסרת זרק מקל לפניה חיוב ואינה נאסרת אמר ליה רבא לרב נחמן מאי שנא שבר משום דהויא ליה כעין זביחה זרק נמי הויא ליה כעין זריקה אמר ליה בעינן זריקה משתברת וליכא אלא מעתה אבנו מרקוליס במה יאסרו אמר ליה כל אחת ואחת נעשית ע"ז ותקרובת לחברתה וכו' יעו"ש הרי דמה שנאסרות הוא משום דנעשות עכו"ם ולעכו"ם יש ביטול והיינו טעמא דהסייעה שפירשה מאותם הדרכים שחיפו בהם הדרכים משום דסברי דלא בעינן כעין פנים והוו תקרובת ע"ז ואין לה ביטול והסייעה שלא פירשה משום דסברי בעינן כעין פנים וליכא ונאסרות משום דנעשות עכו"ם וכבר ביטלום וכמו כן כתבו התוס' (דף נ' ע"א) בד"ה בעינן כעין פנים וליכא וז"ל דעכ"ז בעי ביטול משום דהם עצמם נעשות עכו"ם ועיין הרמב"ן בשיטתו לע"ז וא"כ הרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ג מהלכות ע"ז דבעינן זריקה כעין פנים ואם לאו אינה נאסרת וגם בפרק זה כתב דבאבני מרקוליס מועיל ביטול משום דהן עצמם נעשות עכו"ם א"כ לא נשאר מקום לקושיות הרמ"ך דזה לא נקרא תקרובת אלא עכו"ם ולעכו"ם מועיל ביטול וצ"ע

פרק ט' הלכה א' עבר ונשא וכו' כתב הלח"מ וז"ל והנושא ונותן ביום אידם וכו' שם דף ו' מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש ואע"ג דתניא כוותיה דריש לקיש דאפילו באידיהן נשא ונתן מותר מ"מ פסק כר' יוחנן דנשא ונתן אסור ביום אידם משום ההיא דהחולץ עיי"ש ודבריו אחהמ"ר מוקשים מתחילתם ועד סופם כאשר כל מעיין ירגיש ורק אציין מה שהמרכבת המשנה ציין להרב פני הארץ דף פ"ז ושם מצאתו ככל מה שיש להקשות על דבריו ולא מצא ישוב

שם הלכה ח' כשם שאין מוכרים לעכו"ם וכו' כתב הלח"מ וז"ל וא"כ קשה איך