ויוסף שאול (אלישר) קעח

חדשים ממש דא"כ אמאי אין שורפים וכו' אלא בבגדי חבר איירי. חסר

שם פ"ה מ"ט תוי"ט בד"ה יביא ראיה וכו' נ"ל משום חולץ וכו' וא"נ ביבום כשאינו חפץ בה וכו' נ"ב לא הבינו מאי חדוש בא"נ דהיינו הך ודו"ק.

שם בפ"ו מ"א תוי"ט בד"ה רבי מאיר וכו' וא"נ או חזינא וכו' נ"ב עיין מהר"ם ומעדני יו"ט שכתבו וא"כ והוא הנכון

שם פ"ח מ"ד בהרע"ב ד"ה דברי רבי אליעזר בר ר' צדוק ואין הלכה, נ"ב צ"ל וכן הלכה

מכשירין פ"ג מ"ב תוי"ט בד"ה ושאר כל המשקין טהורין וכו' וסתם מתני' ר"מ וכו' נ"ב עיין הרש"ש

שם פ"ה מ"ה תוי"ט בד"ה ואת שבאבן טהורים וכו' ושוב מצאתי בדברי הרמב"ם וכו' ודרמב"ם וכו' נ"ב צ"ל מהר"ם

"זבים פ"ב מ"א במשנה חש"ו וכו' עיין בהגהות וחידושים מ"ש על פיה"מ להרמב"ם ז"ל ונ"ב ברמב"ם שבידינו איתא לעונת קרי ואתי שפיר לפי שיטת רמב"ם כי פחות מתשע שנים אינו מטמא בקרי ואין צורך למ"ש

שם מ"ג בהרע"ב ד"ה מיד מטמא בזיבה וכו' דנעשית לו כראיה ראשונה וכו' נ"ב לא הבינותי זה דא"כ אין הפרש בין ישראל לעכו"ם שנתגייר דגם ישראל אם רואה ראיה שניה באונס ודאי דנעשית לו כראיה ראשונה ואם יראה אחר מעת לעת ראיה אחרת בלא אונס מצטרפת וצ"ע

שם פ"ד מ"ד תוי"ט בד"ה טמאים וכו' וכתבו התוס' וכו' נ"ב וצריך לעיין בתוס' שם כדי להבין

שם פ"ה מ"א תוי"ט בד"ה כל המטמא וכו' ושם מפרש "הר"ב" וכו' נ"ב הר"ש

טבול יום פ"א מ"ג תוי"ט בד"ה גרגר מלח קטן וכו' אבל הר"ב והרמב"ם וכו' נ"ב הרע"ב כתב בסיפא דר"י פליג ולא משערינן וכו' ובכן לא צריך לראיה דכתב אין הלכה כר"י

"שם פ"ב מ"א בתוס' חדשים בד"ה והרא"ש כתב וכו' ולמה יהיה משקה תרומה מקבל טומאה מט"י וכו' נ"ב צ"ל ולמה יהיה המשקה תרומה לקבל טומאה מט"י, ר"ל כי למה יהיה למשקה דין תרומה לקבל טומאה מט"י"

שם פ"ג מ"ו בתוס' חדשים בד"ה בהר"ב פסק הלכה כחכמים וכ"כ הרמב"ם בפירושו אבל בחיבורו וכו' נ"ב דברי התוס' חדשים שכתב אבל בחיבורו וכו' הם תמוהים מאד כי שם הוא לענין מים שבקרקע שאינם מקבלים טומאה לפי דעת הרמב"ם ז"ל אלא לרצון אבל משקין טמאים פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב הי"ג שמטמאים לרצון ושלא לרצון

, עוקצים פ"ב מ"ו בתוס' חדשים שמפריד בקיסם את האוכל מן הקליפה ומערב המלח והאוכל יחד וכו' נ"ב לא ידעתי מי הביא מלח תוך הרמון, ובהרא"ש אין כל האריכות הזה וצ"ע

ברכות דף ט"ו ע"א גמרא במאי אוקימתא וכו', אלא לעולם וכו' ול"ק וכו' ע"כ, ק"ל כי היה יכול לומר לעולם ר"י דעבד אין לכתחילה לא. וברייתא דתרומה דעבד אין לכתפילה לא היא ר"י ויש חילוק בין דאורייתא לדרבנן כמ"ש הגמרא בתחלת הסוגיא, וברייתא דברכת המזון אתיא כר"י בפשיטות וגם ברייתא דר"ש בן פזי דבתרומה אפילו לכתחלה תורם אתיא כר"י, ויש חילוק בין דאורייתא לדרבנן כמ"ש הגמרא גבי רבי יוסי, ויבא הכל נכון בלתי שיאמר הא דידיה הא דרביה וצ"ע.