ויוסף שאול (אלישר) קעג

היה גורס בהרב בן בלא יו"ד וק"ל

שם פ"ז מ"ד בהרע"ב ד"ה אין דנין וכו' הן הן דברי רבי יאושע וכו' נ"ב לפי פירושו יקשה מר"י כאן לר"י במס' ידים פ"ג מ"ב דשם סבר דנין ד"ת מד"ס ועיין אליאו רבה שפירש דברי ר"י פה באופן אחר דחוק

קדושין פ"א מ"י תוי"ט בד"ה וכל שאינו עושה וכו' וכ"פ הרמב"ם וכו' נ"ב כן כתב מהרש"א ז"ל באגדות. סדר נזיקין

ב"מ פ"ח מ"ד תוי"ט ד"ה זכה בגדול וכו' ואני תמה על בעל הטורים וכו' עיון כאן בתוס' חדשים שכתבו על התוי"ט ז"ל כי בימי הגאון ז"ל עדין לא נדפס הדרישה ע"ש ונ"ב עיין חולין פ"ד מ"ה בתוי"ט ד"ה קרעה דהביא דברי הדרישה וא"כ כבר נדפס בימיו אחר כך ראיתי כאן בפ"ט מ"ח שכתב התוי"ט בעצמו ד"ה תבואה לא יזרענה קיטנית עדין לא זכינו לאותו חיבור ר"ל הדרישה וצ"ל כי כאשר חיבר התוי"ט סדר קדשים כבר נראה הדפוס של הדרישה

שם פ"י מ"ה בתוס' חדשים ד"ה התוי"ט בד"ה בתבן ובקש וכו' גם קשה דהו"ל להגמ' לעשות זה בצריכותא וכו' נ"ב לא הבינותי איזה צריכותא היה יכול לעשות בזה ואדרבה לפי דעת רש"י ז"ל שאינו יכול לתת ש"ך היה יכול לעשות צריכותא באמת וצ"ע

סנהדרין פ"ז מ"ד תוי"ט ד"ה אלו הן וכו' והאשה המביאה וכו' נ"ב תיבות אלו "והאשה המביאה" וכו' צריך לתתם למעלה אחר ומקלל אביו ואמו קודם וכולן בפרשת קדושים וכו' דבהדיא כתיב באשה המביאה דמיהם בם בפ' קדושים ועיין מהרש"א ז"ל דף נ"ב עיי"ש

מכות פ"א מ"א עיין מ"ש בתוס' רעק"א אות ג' ומ"ש על דבריו הרב תפארת ירושלים ונ"ב לא הבינותי תמיהתו דשם דנאמר המלוה רק בשבועה ומסתמא לא נשבע לשקר כי היא הלואה לעשר שנים ודו"ק

שם מ"ח תוי"ט בד"ה עדותן בטלה וכו' עדין לא שמענו בשנים שעדותן בטלה עיין בתוס' חדשים מ"ש על דברי התוי"ט הללו ונ"ב עיין הרש"ש מה שתירץ ע"ז ולי נראה לפרש כי בטלה עדות הב' ר"ל שאפילו אם יבא עד אחר כשר אינו מצטרף עם העד הכשר הנשאר דומיא דשני עדים הנשארים מהשלשה ודו"ק

שבועות פ"ג מ"ו נשבע לבטל את המצוה עיין תוי"ט ועיין בהגהות וחידושים מ"ש ע"ז ונ"ב עיין רש"ל דף כ"ז ד"ה אלא מדאצטריך או מ"ש בשם הר"ן ואין שום קושיא על הרמב"ם ותוי"ט ע"ש

שם פ"ד מ"ג תוי"ט בד"ה או שאמרו וכו' דלא משוו נפשייהו רשעים שהרי כפרו בתחילה אחר שהשביע וכו' נ"ב נראה מדבריו שנקראו רשעים שנשבעו לשקר וא"כ ואפילו חוץ לב"ד איך יכולים לחזור ולהגיד דהרי נשבעו לשקר וצ"ל דכוונתו הוא דלא משוו נפשייהו רשעים ר"ל שעברו על אם לא יגיד אך באמת לא ידעתי למה ראויים להעיד כשהשביען חוץ לב"ד הרי נשבעו לשקר דהרי הם באים ואומרים שיודעים לו עדות היפך שבועתם ואפשר לומר כיון שהפסול הוא עפ"י עצמן אינם נפסלים כמ"ש בשו"ע ח"מ סי' ל"ד וצריך ישוב

"עדיות פ"א מי"ד תוי"ט ד"ה אבל כשטהרת וכו' ולדבריהם הא דאמרינן לשבעה יומי וכו' ולא ישאל מהם שום כלי שטף וכו' נ"ב דבריו תמוהים דא"כ למה גזרו עיין הרש"ש ז"ל ולי נראה דחסר מן הספר וכן