ויוסף שאול (אלישר) קעב

("שם פי"א מ"א תוי"ט בד"ה ואין חייבין בקבורתה וכו' דא"כ ליתני נמי ואין חייבין בפרקונה וכו' עיין מ"ש ע"ז בתוס' רעק"א אות צ"ח, ונ"ב ולי נראה דהתוס' דקדקו וכתבו דלא שמעינן במשנה עד השתא וא"כ גם פרקינה לא שמעינן במשנה כ"א בברייתא יהיה מטעם שיהיה אם באה המשנה להודיענו דפטורין מקבורתה היה לה להשמיענו דפטורין מפרקונא ועיין")

נדרים פ"ב מ"א בתוס' חדשים וקשה וכו' וכ"נ מדברי הר"ן ז"ל וכו' נ"ב וכן נראה מדברי הר"ן אשר הביא התוי"ט לקמן: ד"ה מותר

שם תוי"ט בד"ה שבועה וכו' עיין תוס' חדשים ורעק"א ז"ל מה שתירצו דלק"מ ולא הבינותי דבריהם דאפשר כוונת התוי"ט דלתני שבועה שלא אהנה מתשמישך דזה ודאי הוא חל שבועה דאורייתא וצ"ע

שם פ"ג מ"י תוי"ט בד"ה מאוכלי שום וכו' ולא ידעתי למה עכ"ל נ"ב עיין לקמן פ"ח מ"ו בתוי"ט ד"ה אינו אסור שכתב מסיים הרמב"ם לפי מאכלם וארצם א"כ לפי זה לא כתב הרמב"ם דין אוכלי שום ודו"ק

"שם פ"ז מ"ג תוי"ט ד"ה טען והזיע וכו' עיין מ"ש עליו בתוס' רעק"א אות מ"ז ונ"ב לפי דעתו להתכסות סתם הוא ללבוש כדכתיב אשר תכסה בה אבל ברישא פירש להתכסות בגיזי צמר לומר שאינו דרך מלבוש ודו"ק" (א"ה עיין בהרש"ש שהרב ז"ל הביא מהתורה

שם פי"א מי"ב בתוס' רעק"א אות ע' בסופו בהג"ה ואף לפי פסק הרמב"ם בספ"י מה"נ ומבואר בתוי"ט וכו' נ"ב לא זכיתי להבין דברים אלו דשם כתב בפירוש משם הכ"מ ז"ל דטעמא שהוא המדיר והמיחל ע"ש וטעם זה לא שייך הכא ודו"ק

נזיר פ"ג מ"ו מעשה בהילני המלכה וכו' נ"ב עיין פירוש הרע"ב ז"ל ומה שהקשה עליו התוס' חדשים (וכן הקשה התפא"י ע"ש)

עיין פ' הרא"ש שהיה לו גירסא אחרת בגמ' ולא קשה מידי ר"ל שהרא"ש ז"ל אינו גורס י"ד שנה ול' יום מיבעי ליה אלא גורס לי יום מיבעי ליה עיי"ש ובכן עיקר חוזק הקושיא של התוס' חדשים הוא שהרב פי' היפך הגמ' ששם אמרו י"ד שנה ול' יום מיבעי ליה והוא מפרש בהיפך שכיון שאין שנה לא הוצרך להזכירו ולגירסת הרא"ש ז"ל אין הדברים הללו בגמ' ונ"ל כי הרמב"ם ז"ל ורע"ב ז"ל גורסין כן בגמ' ומפרשים כן אליבא דב"ה ובלא נטמאת וכו' ר"ל בלא הזמן שישבה על הטומאה כי באמת נטמאת רק שלפי סברת ר"י על הטומאה לא תשב כי אם ל' יום כיון דנטמאת ביום מלאת והשלושים יום אינו צריך להזכיר כי כיון שאינם שנה לא הזכירם, או אליבא דב"ש ובנטמאת תוך מלאת שצריכה לישב ז' שנים ול' יום בשביל ביאת ארץ ישראל רק השלשים יום אינו צריך להזכיר ומביא ראיה מהמשנה כמ"ש המפרשים כי מה שם היה ביום מלאת גם כאן ביום מלאת ופריך הגמ' א"כ ל' יום מיבעי ליה כי אי אפשר שעשתה עוד ז' שנים עבור הטומאה לסברת ר"י שביום מלאת אינה מונה כי אם שלשים יום ויבא הכל על נכון ואתי שפיר כי ר"י בא לחלוק על ת"ק בין לסברת ב"ה בין לסברת ב"ש כי לפי הגירסא הראשונה ופי' רש"י והרא"ש לסברת ב"ש לא חידש ר"י על הדין שום דבר כי אם בא לומר כן היה המעשה ודו"ק

שם פ"ד מ"ז תוי"ט בד"ה מו שהיה אביו נזיר וכו' ואי נמי יש לגרוס בדברי הרב אלא בין שמת עכ"ל נ"ב צ"ל דהתוי"ט