ויוסף שאול (אלישר) קעא

וע"ז פירש"י ג' פירושים מנ"ל דאין מורידין וכו' נ"ב צ"ל מנ"ל דמעלין

שם פ"ז מ"ב תוי"ט בד"ה לעולם וכו' "ונימוקו עמו" וכו' נ"ב צ"ל "וצריך עיון" כן כתב הרש"ש פסחים דף ז' ע"א

יומא פ"ג מ"א תוי"ט בד"ה מתתיה וכו' ואולי דמשו"ה פסקו כמותו וכו' נ"ב עוד טעם אחר נראה לו דפסקו כמותו משום דסתם לן תנא כן במשנה ב' במעשה ודימו שהאיר פני המזרח נראה דהכי הלכתא ודו"ק

סוכה פ"ג מ"ב עיון מ"ש בתוס' רעק"א אות כ' והניח בצע"ג נ"ב ונראה לתרץ בפשיטות כי בגמ' היה יכול לתרץ כל שבידו לא הוי דחוי אך עדיפא מניה קא משני כו אעיקרא אין כאן דחוי דהזמנה לא מילתא היא ודו"ק. (א"ה יש נפקותא רבה דלמ"ד צריך אגד נמי לא הוי דחוי מטעם דכל שבידו וכו'

) ביצה פ"א מ"ג עיין בתוס' רעק"א אות ג' מ"ש על התוי"ט ונ"ב נראה דמ"ש תוי"ט אלא בדקר נעוץ היינו בדיעבד וכן כתוב בתוי"ט במשנה ה' ד"ה וב"ה מתירין

ר"ה פ"א מ"ו תוי"ט בד"ה ועכבן רע"ק וכו' נ"ב לא הבינותי קושייתו דהתם בשבת יסבול פירוש הברייתא בדברי המשנה דקתני פרתו מפני שלא מיחא בה כמ"ש שם אך כאן אם נפרש כדברי הברייתא צריך למחוק מהמשנה דברים אלו ועכבן רע"ק וגם שלח לו ר"ג וכו' ולתת במקומם מלים אחרות כדברי הברייתא ואין כן דרך הרע"ב ז"ל ואינו דומה כלל להתם ודו"ק

שם מ"ט תוי"ט בד"ה אותו וכו' והכא אפילו מכשירין דוחין וכו' נ"ב עיין בהגהות וחדושים, ועל מ"ש שם ואפשר שזה באמת מ"ש במשנה שעל מהלך לילה ויום עיי"ש נ"ב לא ידעתי מה ראיה מלילה ויום אפילו על שעה אחת יהיה אי אפשר לעשות מערב שבת כיון שראה הלבנה בשבת לא היה אפשר לבוא להעיד קודם שראה הלבנה ודו"ק

מו"ק פ"א מ"ב תוי"ט בד"ה ועושין וכו' ומיהו קצת קשיא בעיני וכו' נ"ב תיבת ומיהו אינו מדוקדק

שם פ"ב מ"ד תוי"ט בד"ה בתים וכו' בכותל הנוטה לנפול ויש סכנה דסותרו ובונהו "בי"ט" וכו' נ"ב צ"ל בחול המועד

יבמות פ"ד מ"ז תוי"ט בד"ה ובאבי אביו וכו' אפי"ה גזרו רבנן נמי בחלוצה, עיין מ"ש ע"ז בתוס' רעק"א אות מ"ט, ונ"ב דברי התוי"ט הם דברי רש"י ז"ל וכבר הקשה כן רש"ל על רש"י ועיין מה שתירץ הרב חידושי שם אשר על הרי"ף ומהרש"א מהדורא בתרא"

שם פ"י מ"ג תוי"ט בד"ה אמרו לה מת בעליך וכו' כלומר שלא רצה היבם לגרשה וכו' נ"ב תיבת היבם נמחק

כתובות פ"ב מ"ב תוי"ט בד"ה ומודה ר"י וכו' עד ולענין אסור והיתר לא ע"ש, נ"ב אחהמ"ר לא ידעתי איך הרכיב דברים אלו בפי' הרמב"ם ז"ל דכוונת הרמב"ם ז"ל פשוטה דכיון דהמיגו אינו מועיל כי אם לענין אסורא דמותרת לכהן אם היתה טוענת מוכת עץ אני אבל לענין ממונא לא יועיל כלום לגבות כתובתה דאם היתה טוענת מוכת עץ אני אם הכיר בה אין לה אלא מנה אם לא הכיר בה אין לה כלום וא"כ לא שייכי דברי התיו"ט בדבריו הנז' כלל ותם אנכי על הרעק"א ז"ל שיצא להקשות גם הוא על דברי הרמב"ם ז"ל והתפא"י ז"ל יצא לתרץ בדוחק ולא הרגישו כי אין בדברי הרמב"ם ז"ל שייכות לדברי התיו"ט וצ"ע, אחר זמן ראיתי שהרגיש בזה הרש"ס ז"ל עיי"ש.