ויוסף שאול (אלישר) יז

קשיא ורבנן וכו' הלא כ"ש דהוה קשיא ואין להם תירוץ

דף ע"ב ע"ב רש"י בד"ה ומשני לא שפחסתו צלוחיתו וכו' וז"ל והיא גופא איצטריכא לאשמועינן דלא תימא הא נמי דמיא לניצוק ולא תתסר וכו', לכאורה מדבריו אלו הרי נפשטה הבעיא דאם ר"ח איצטריך ליה לאסור בפחסתו צלוחיתו בכדי שלא נטעה לדמותו לניצוק ונתיר אותה הרי דפשי"ל דניצוק לא הוי חיבור ונ"ל דמילת תבעי, היא מדברי ר"ח עצמו דהוא מס"ל ואיצטריך לאשמועינן דלצד דניצוק מותר לא דמי זה לניצוק ועיין הרש"ש על הגמי

דף ע"ג ע"א רש"י בד"ה ה"ג לא חמרא דהתירא וכו' עיין מהרש"א דכתב וז"ל מיהו לא מצו למימר כסברת המקשה וכו' דכיון דלא נפלה בב"א וכו' קמא קמא בטיל כמו במשהו מב"מ וכו' עי"ש ולא זכיתי להבינו לפע"ד דאם מיירו בנפל איסורא לגו התירא מאי מיתי ראיה ממשהו דאוקמא דנפל היתירא לגו איסורא א"כ לי"ל קמא קמא בטיל והי"ל לדמותו לדין רב דימי אמר ריו"ח המערה וכו' דאמרינן ק"ק בטיל, והרב ק"נ הקשה על מהרש"א וכתב וז"ל מ"מ היכא דמעיקרא נפל בנו"ט הס"ד דמ"ד שיתבטל וכו' גם דבריו אלו לא זכיתי להבינם כיון דהמקשה לא חשב דנפל בנו"ט בב"א כ"א טיפה טיפה וע"ז מקשה דהרי נאסר בנו"ט ולא אמרינן ק"ק בטיל והמתרץ תירץ דנפל היתירא וכגון דנפל בב"א

דף ע"ו ע"א כל יום הוי גיעול לחבירו וכו' וק"ל דמה יענה למוצאי שבת דאין בשבת שלמים והוי נותר א"כ לבעי ליבון, והרציתי קושיתי זאת לפני שני גאונים הרבנים ר' ש. פילאנסקי שליט"א ור' עובדיה הדאיה שליט"א ושניהם כתבי לי לעיין בס' חותם סופר יו"ד סי' קי"ב ושם באמת ירוה צמאון המעין בכמה דקדוקים אחרים שירגיש המעין בסוגיתינו.