ויוסף שאול (אלישר) קסו

הראיות שהביא הגאון באר יצחק ז"ל מביכורים ומסוגיות אחרות כיון די"ל דהכל מיירי בס"ת קנוי או ירושה. והנני משתחוה כתלמיד לרבו ומברכו בברכת החג כ"ד מוקירו ומכבדו יוסף שאול אלישר מוצאי חג הפסח תש"ב. לדי"ן הרב... כש"ת ר' יוסף אלישר הי"ו. זה עתה נפניתי מטרדות החג ועיינתי בדבריו והערותיו על הגאון מקובנא ז"ל בדרך כלל דבריו טובים ונכונים, והגאון ז"ל בעצמו מרמז שיש לסתור ולבנות בדבריו, ואולם מה שחשב שהוא ז"ל טעה בדבר פשוט אין זה נכון חם ליה להגרי"א ז"ל שהיה חד בדרא ביחוד בח"מ שישגה ככה

הסבר דבריו הוא שלסוברים דמטלטלי לא משתעבדי אף מן התורה אין עליהם שום זיקה של שעבוד שהוא בגדר חצי קנין ואין כאן אלא המצוה של פריעת בע"ח בלבד מצוה שעל גופו כמו הנחת תפילין וכדומה, ואמנם הקרא יוציא אליך את העבוט הוא כמקור להרבה ראשונים ז"ל על מצות פריעת בע"ח, אבל אין זה שייך לשעבוד, ויש מהראשונים ז"ל הסוברים שאין שום מקור בתורה להגבות מנכסים ויוציא אליך את העבוט מצוה בעלמא וע"ז כופין אותו מה"ת בגופו ע"י מכות ושוטין אבל לא תופסים נכסים ויש אומרים שעד שאתה כופהו בגופו תכפהו בממונו ומגבים מנכסיו אבל לא על יסוד של שעבוד כאילו הם קנויים בזה למלוה אלא על יסוד של כפיה על מצות עשה וכגון שאומרים לו עשה לולב ואינו עושה שמכין אותו וכו' ומכיון שכך לדעת הנ"ל הוו עשה ומאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה ועיין ברמב"ן סוף ב"ב בר"ן כתובות פ"ג תוס' ב"ב ק"ה הריטב"א קדושין י"ג ובכתובות פ"ו ורש"י שם שו"ת הרידב"ז חלק ב' סי' תר"י וכו'. מפני שאין לי זמן מוכרח אני לקבר ואחתום בברכה לכת"ר. ידידו מוקירו עוד יצחק אייזוק הלוי הרצוג הרב הראשי לא"י

אמר המחבר בודאי ובודאי שדברי כת"ר שליט"א נכונים וצודקים ואינם צריכים חיזוק, וכבר הגדתי לכת"ר בע"פ שהיות ונמסר לי לעיין בו בערבי החג ימי המעשה כחבתי בחפזון רב, ועתה ארשום המקורות אשר מהם שאבתי דברי ואם שגיתי לא אבוש

א) הרמז"ל בפ' י"א מהל' מלו"ל הל' ז' כתב וז"ל בד"א בזמן שנפרעים מן הלוה עצמו אבל הבא ליפרע מן היורש בין קטן בין גדול לא ופרע מן המטלטלים אפי' הוו מופקדין או מלוה אצל אחרים שהמטלטלים אינה תחת שעבוד בע"ח מה"ת עכ"ל, משמע דדוקא לגבי יורש אמרינן דמטלטלין אינם תחת שעבוד מה"ת אבל לגבי לוה עצמו כיון דש"ד גם המטלטלין הם תחת שעבוד מה"ת

ב) הר"ן ז"ל בסוף ב"ב ד"ה שעבודא דאורייתא כתב וז"ל דכתיב והאיש אשר אתה וכו' יוציא אליך וכו' ש"מ דנכסיו משועבדים למי שהלוה לו וה"ה מקרקעי עכ"ל. מוכס דאמרינן ש"ד וגם המטלטלים משתעבדים, ובסוף כתובות כתב וז"ל ואפשר דמשום פריעת ב"ח מצוה כופין אותו וכו' דמתורת כפיה נמי יורדין לנכסיו עכ"ל, מדבריו אלו משמע כאילו דלא אמרינן ש"ד

ג) הרמב"ן בסוף ב"ב הביא דברי הרי"ף ז"ל וכתב דבריו אינם מחוורים