ויוסף שאול (אלישר) קסד
Veyosef Shaul- Elishar 164 · ויוסף שאול (אלישר) · free full Hebrew text
Open in the reader →לכבוד הגאון הגדול האמיתי המפורסם בכל קצוי תבל בגאונות בחסידותו בצדקתו וענונותו כמוהר"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג שליט"א. ראש הרבנים בארץ ישראל אדוני הרב.: מנה ביושבי לפני כת"ר שליט"א ושוחחנו בדין כתיבת ספרים בשו', כבדני כת"ר לעיין בס' באר יצחק. וחיות שעיינתי בו ומצאתי דברים שלא זכיתי להבינם, הנני מתכבד להגיש הערותי לפני כת"ר לעבור עליהם
בספר באר יצחק להגאון ר' יצחק אלחנן מקאוונא בחלק יור"ד סי' י"ט מביא הא דנסתפקו האחרונים אם יוצאים מצות כתיבת ס"ת בשותפות, כיון דכתיב כתבו לכם, מי בעינן שתהא כולה שלו כמו גבי אתרוג או לא, וכתב הגאון ר' יצחק אלחנן ז"ל ראיה מגמ' דב"ב (דף מ"ג ע"א) דמקשה הש"ס אהא דתניא בני העיר שנגנב ס"ת שלהן אין דנין בדייני אותה העיר וכו' ופריך וליסלקו בי תרי מינייהו ולידיינהו ומשני שאני ס"ת דלשמיעה קאי, וקשה הא מצי למימר בפשיטות דלכן אינם יכולים להסתלק כדי שלא יפסידו מצות כתיבת ס"ת דיוצאים אף בשותפות אע"כ מוכח דאין יוצאים בשל שותפות עכ"ל
אולם יש לדחות ראיה זו, דלעולם יוצאים מצות כתיבת ס"ת בשותפות, אלא משום דכאן כבר יצאו מצות כתיבת ס"ת בשעת הכתיבה, ולכן אף דיסתלקו עכשיו אינם מפסידים את המצוה, (ועיין להלן בדברי הבאר יצחק עצמו) ועוד יש לדחות דמשו"ה לא משני דאינם יכולים להסתלק כדי שלא יפסידו מצות כתובת ס"ת דהנה בגמ' שם פריך מעוד ברייתא דתניא האומר תנו מנה לבני עירי אין דנין בדייני אותה העיר וכוי ומקשה וליסתלקי בי תרי מינייהו ולידינהו ומשני ה"נ בס"ת וכן מתרץ שם גם הברייתא דהאומר תנו ענה לענוי עירו דמיירי ג"כ בס"ת עיי"ש, וכאן ע"כ צ"ל דשאני ס"ת דלשמיעה קאי דהכא ליכא למימר דמשו"ה אינם יכולים להסתלק כדי שלא יפסידו מצות כתיבת ס"ת כיון דהס"ת עדיין לא נכתבה ועדיין לא קיימו מצות כתיבת ס"ת, וכיון דע"כ אנו צריכים לתרץ דשאני ס"ת דלשמיעה קאי על שני ברייתות אלה לכן תירץ כן גם על בריותא זו
עוד ראיה מביא שם הגאון ר' יצחק אלחנן מגמ' דסנהדרין (דף כ"א ע"ב) דאמרינן שם אמר רבה אע"פ שהניחו לו אבותיו לאדם ס"ת מצוה לכתוב משלו איתיביה אביי וכותב לו ס"ת לשמו שלא יתנאה בשל אחרים מלך אין הדיוט לא וכו' ואי נימא דיוצאים בשל שותפות א"כ י"ל דנפ"מ בין מלך להדיוט דמלך צריך לכתוב משלו לבדו, דהא גבי מלך כתיב וכתב "לו" משא"כ הדיוט דכתיב גביה כתבו "לכם" לשון רבים יוצאים אף בשל שותפות אע"כ מוכח דגם הדיוט אינו יוצא בשל שותפות עכ"ל
אולם אחה"מ אין משם ראיה דקושית הגמרא היא לרבה דס"ל דאפילו הדיוט שהניחו לו אבותיו ס"ת מצוה לכתוב משלו א"כ מה משמיענו הברייתא דין זה גבי מלך דוקא דתני גבי מלך, "ובלבד שלא יתנאה בשל אבותיו" ולפי דברי הבא"י עיקר הנפ"מ בין מלך להדיוט הוא בזה שמלך צריך לכתוב לבדו בלי שותפות, וחידוש זה לא השמיענו