ויוסף שאול (אלישר) קסב

יום י"ד לחודש אדר לסדר וש' כי תשא לכבוד הגאון הגדול המפורסם סוע"ה צי"ע כמוהר"ר מהרש"א פולנסקי שליט"א. אדוני הרב הנעלה, אשתקד ביום פורים כבדני כת"ר במשלח מנות מכתבו היקר מעוטר בחי"ת מענינא דיומא. ובעתו לא הספקתי להשיבו כי עבר זמנו. והנני מודה לאל חי הנותן חיים לכל חי שהחייני וקיימני לזה"ז ולשלם חובתי משלח מנה דלא כפי השג ידי ויה"ר שיעלה לרצון לפני כת"ר שליט"א

יסוד מכתבו הנז' בנוי על מה שהקשה הט"ז בהל' מגילה סי' תרפ"ז ס"ק ב' על הר"ן ז"ל דסבר מגילה דרבנן דהרי היא דברי קבלה וקי"ל דברי קבלה הם כד"ת, וכת"ר שליט"א תמה על הט"ז מאחר דהר"ן ז"ל במס' תענית פ"ב חולק שם על הרז"ה וסובר הוא ז"ל דפורים אינו נחשב לדברי קבלה כיון שלא עפ"י נביאים נאמרה, וא"כ איך מקשה על הר"ן משיטה דהוא חולק עליה והגם דבמס' ר"ה סוף פ"ב מעתיק תירוצו של הבעה"מ דפורים נקרא דברי קבלה ואינו חולק עליו כך דרכו של הר"ן להעתיק דעה שחולק עליו במקום אחר ואינו מעיר כלל שחולק עליו בזה והביא כת"ר ראיה ודוגמא לזה מענין אחר. ואנא אמינא אם יראה בעיני כת"ר שליט"א והוא דלפי"ד הט"ז לא בא להקשות על הר"ן ז"ל אלא דהוא הביא סברת הר"ן דמגילה היא דרבנן וכתב וי"ל וכו' ולא להקשות אלא לחלוק, ועוד דהר"ן ז"ל אחר שחלק שם על הרז"ה מכח הירושלמי חזר וכתב אלא דאפשר לתרץ דהירושלמי לא ס"ל דדברי קבלה אינם צריכים חיזוק וכו' ולפי"ז יוצא דהוא הסכים להרז"ה דהיא דברי קבלה ומשו"ה כתב בר"ה תירוצו של בעה"ע סתם מבלי לחלוק עליו, זה נ"ל, והנני דוב"ש ומאחל לכת"ר בריאות שלמה כאות מוקירו ומכבדו כערכו הרם באמת וישר. יוסף שאול אלישר

פליאתו על לשון הר"ן במס' שבת סוף פ' ש"ש ד' קי"א ד"ה אלא ודאי וכו' וז"ל ואפי' לדברי ר' נתן בעל הערוך ז"ל שהוא אומר דבפסיק רישיה דלא ניחא ליה לא מודה ר"ש וכמו שנכתוב לפנינו בס"ד איכ"ל דהני מילי לענין שבת משום דכתיב ביה מלאכת מחשבת, אבל באיסורי דעלמא כל היכא דהוי פסיק רישיה אע"ג דלא ניח"ל מודה ר"ש וכו' ובד"ה אבל ר"נ בעל הערוך ז"ל כתב שאי אפשר שתהא הך מסוכריה בדפנה של חבית דאי"ה אע"ג דהוי פסי"ר כיון שאינו נהנה מן הנסחט ממנה בכי האי גוונא לא מודה ר"ש אלא דוקא היכא דהוו פסי"ר וניח"ל, והביא ראיה מדאמרינן בפ' ב"מ ד' כ"ט מוכרי כסות וכו' עד סוף הדבור עי"ש, והרי דברי הבעל הערוך סותרים זה לזה ולפי שהדבר הוא כ"כ פלאי נ"ל לומר דגם ד"ה ואין אלו ראיות וכו' עד סוף הדיבור הם דברי בעל הערוך דהוא סתר את ראיותיו והסכים למ"ש למעלה. וראיה לזה דהריטב"א ז"ל הביא את הדברים בעצמם כמו שנכתבו כאן והביא את כל לשונו של בעל הערוך אלא שלפנינו חסרים בהערוך, ואין להתפלא שהרי גם הלשון כמו שהביאו הר"ן איננו נמצא בהערוך לפנינו כמו שיראה המעיין

תמיהתו על הגאון מהר"י כולי ז"ל מגיה המ"ל ז"ל בהל' ו' מפרק ו' מהלכות תרומות ד"ה שכתב וז"ל משמע דבמזיד ליכא חומש עכ"ל דהוא דבר מפורש בתורה וכו' נ"ל להגיה "משום" במקום משמע ור"ל דהרב המגיה רצה להביא ראיה דס"ל לרש"י דזר שאכל תרומה במזיד דפטור