ויוסף שאול (אלישר) קס

אמר המחבר ראשונה יש לי לבאר דברי הרי"ף במה שהתקשה הרבה עד שמצא פירוקא לשאלתו, ויצא לחלק בין בעל ללא בעל כאילו סברא זו היא המצאה מדיליה, והלא הוא ציין כאן כדכתיבנא לעיל והוא ז"ל הביא לעיל מימרא דרב דימי מנהרדעא הלכתא חוששין שמא נשרו והנ"מ היכא דקדיש תוך זמן ובעל לאח"ז וכו' עכ"ל ואין לומר דמעיקרא סבר דשמואל איירי בבעל כמו שנוכיח לקמן דאי אפשר לומר כן מדאמרו לאפוקי מדר"י דהוי כשלא בעל וכו' וא"כ הרי הדבר ברור דשמואל איירי בלא בעל, ורבא איירי בבעל ואמאי התקשה

? ולפע"ד נ"ל ליישב והוא כיון דשמואל ס"ל דע"ד קידושין הראשונים בעל א"כ אין חילוק בין בעל ללא בעל, ומ"ש בודקין למיאונין היינו בין בעל ובין לא בעל וממילא דמימרא דרב דימי אליבא דרבא הוו דלא כשמואל ומשו"ה התקשה הרי"ף ז"ל דאיך אנן פסקינן כשמואל דבודקין ופסקינן כרבא דחיישינן שמא נשרו, וע"ז מצא לחלק לדידן דאף דלשמואל לא ס"ל לחלק, אבל אנן מצינו לחלק וזה הוא הפירוק ולא על עיקר החילוק, זה נ"ל בכונת הרי"ף ז"ל

והנה בכדי להבין דברי הגאון שער אפרים דלפיע"ד לא זכיתי להבינם במאי דדחי הוכחת המוהרי"ט משום דא"כ אמאי לא אמרו בגמ' דהא דשמואל דבודקין למיאונין אתא לאשמועינן היכא דנסתפקו בשנותיה וכו' אלא ודאי דשמואל לא איירי בנסתפקו בשנותיה וכו' ועי"ש, דאדרבא גם מסוגית הש"ס יש להוכיח כסברת הרשב"א דאזלינן לחומרא ולא מהנו בדיקה מדלא אמרו דשמואל איירי בנסתפקו בשנותיה ונתקדשה, וכמו שהוכיח מהרי"ט בדברי הרי"ף ז"ל, ומקודם יש להבין דברי מהרי"ט ז"ל והוא דיש להקשות בדברי מהרי"ט ז"ל דאיך אסיק אדעתיה לומר דבודקין למיאונין הוא בנסתפקו במספר שנותיה דהוו ספקא דאורייתא כמ"ש הרשב"א ז"ל בדבריו כיון שזה הוי נגד הגמרא שם שאמרו לאפוקי מדר"י דאמר עד שירבה השחור וכו' ומצינו בפר' בא סי' ד' נ"ב אמר רבי אבהו הלכה כר"י ומודה ר"י שאם נבעלה לאחר שהביאה ב' שערות שוב אינה יכולה למאן, ופרש"י ז"ל וז"ל הלכה כר"י שאם לא בא עליה משהביאה ב' שערות שיכולה לעקור נשואי קטנותה עד שירבה השחור ואם נבעלה שוב אינה יכולה למאן דהך ביאה הו"ל קידושין גמורים דגדולה היא ובידה לקדש עצמה, וכי פליג בשלא בעיל לאחר שגדלה פליג ואפי"ה לכ"ע לא ממאנת כיון שהגדילה שעה אחת ולא מחתה שוב אינה יכולה למחות וחלו בה קידושי קמאי עכ"ל, ומדמצינו דהא דסבר ר"י עד שירבה השחור וכו' היינו דוקא בלא בעל דבבעל מודה הוא דבב' שערות חשיבא גדולה, א"כ מה שאמר שמואל בודקין למיאונין לאפוקי מדר"י היינו דוקא באופן דהוו ספקא דרבנן ולא באופן דהוו ספקא דאורייתא וא"כ איך הוה הרי"ף ז"ל יכול לאוקמא הא דשמואל דבודקין למיאונין בנסתפקו בשנותיה דהוו ספקא דאורייתא היפך הסוגיא, ולפיע"ד דזה בעצמו הוקשה לו להש"א ז"ל וכתב דמדברי הרי"ף ז"ל אין הוכחה דס"ל כהרשב"א ז"ל דהוא לא היה אפשר לו לאוקמא הא דשמואל דנסתפקו בשנותיה דהוו ספקא דאורייתא היפך סוגית הש"ס דאמרו לאפוקי מדר"י דמשמע דאיירי דוקא בספקא דרבנן ואם איתא דשמואל מיירי בספקא דאורייתא הי"ל להגמ' לאוקמא הא דשמואל בנסתפקו בשנותיה ובאותו זמן נתקדשה וכו' אלא ודאי דשמואל לא איירי בספקא דאורייתא דלדידיה