ויוסף שאול (אלישר) קנו
Veyosef Shaul- Elishar 156 · ויוסף שאול (אלישר) · free full Hebrew text
Open in the reader →נדריה נבדקין א"כ לשיטתו שוב אין ספק אחד מתיר יותר מחברו, ועוד תימה שהבית מאיר עצמו ביור"ד סי' רל"ג פירש מ"ש הרמב"ם נדריה קיימין היינו משום דחוששין שמא נשרו
והנה הרי"ף ביבמות פרק ב"ש הקשה דמאחר דקיי"ל כרבא דקטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנים א"כ הא דאמר רב נחמן אמר שמואל (בב"ב קנ"ו) דבודקין למיאונים היכי משכחת לה, אי לפני הזמן הא קיי"ל דשומא נינהו ולאחר הזמן אינה צריכה בדיקה וכו' ואע"ג דבדקנוה לאחר זמן ולא אשכחן בה מידי חיישינן שמא נשרו, ותירץ דמיירי בשלא בעל עיי"ש וכן תירצו התוס' בב"ב שם ד"ה ולגירושין עיי"ש
והמהרי"ט בתשו' סימן מ"א הוכיח מזה דדעת הרי"ף והתוס' כדעת הרשב"א הנזכר דאל"כ הוי מצי לתרוצי דמהני בדיקה היכא דלא ידעינן אם הגיעה לכלל שנותיה דכה"ג אזלינן לקולא ומהני בדיקה ומדלא תירצו כן משמע דס"ל כדעת הרשב"א הנ"ל דגם בכה"ג אזלינן לחומרא, ועיין בריטב"א נדה דף מ"ו ע"א שתירץ אמנם דאיירי דלא ידעינן אם הגיעה לכלל שנותיה אם לאו דכי בדקן ואשכחן אינה ממאנת דתלינן שהגיעה לכלל שנותיה עיי"ש דלא כדעת הרשב"א והשער אפרים סימן קי"ב (הזכירו הב"ש שם) דחה ראיה זו די"ל דמשו"ה לא מצי הרי"ף והתוס' לתרוצי דמיירי דלא ידעינן שנותיה דא"כ קשה הא דאמרינן שם בגמ' מאונין לאפוקי מדרבי יהודא דאמר עד שירבה השחור וכו' לימא למאונין לאשמועינן דדוקא בנסתפקו במספר שנותיה הא לא"ה לא בדקינן דסמכינן אחזקה דרבא ולאפוקי ממאן דדחי חזקה דרבא אלא ודאי לא איירי שמואל בנסתפקו במספר שנותיה וכו' וא"כ אין שום סיוע מדברי הרי"ף להרשב"א עכ"ל
ודברי השער אפרים צ"ע, דהא לכאורה יש לתמוה על הרי"ף שכתב דהא דבדקינן איירי בשלא בעל אבל אם בעל אין צריך בדיקה, והא התם שמואל הוא דקאמר לה, ושמואל הלא סבירא ליה ביבמות דף ק"י כל הבועל על דעת בעילה הראשונה הוא בועל א"כ אין חילוק בין בעל לשלא בעל, וע"כ צ"ל דהרי"ף דן בעיקר ההלכה וכוונתו לדידן דלא קיי"ל בהא כשמואל דס"ל דע"ד בעילה הראשונה הוא בועל שפיר י"ל דבשלא בעל בדקינן ובבעל לא בדקינן, ולפ"ז שפיר הוכיח המהרי"ט דדעת הרי"ף כדעת הרשב"א דאל"כ למה הוצרך לומר דהא דקיי"ל דבודקים היינו דוקא בשלא בעל הא אפילו בבעל נמי משכחת לה דתהני בדיקה כגון דלא ידעינן אם הגיעה לכלל שנותיה אע"כ דס"ל כדעת הרשב"א וכמש"כ המהרי"ט
והנה לעיל כתבנו דהרשב"א לשיטתו דס"ל דאף בהגיעה לכלל שנותיה כל שלא הביאה סימנים נדריה נבדקין, שפיר פסק דהיכא דהוו ספק אם הגיעה לכלל שנותיה דאזלינן לחומרא ולפ"ז הרמב"ם דס"ל בפי"א מהלכות נדרים ה"ג דאם הגיעה לכלל שנותיה אף שלא הביאה סימנים נדריה קיימין א"כ ע"כ לא ס"ל כהרשב"א דהא איכא ספק ספיקא, ספק אם הגיעה לכלל שנים וספק אם הביאה סימנים ול"ל דהכל ספק אחד אם הוא גדולה או קטנה דהא ספק אחד מתיר יותר מחברו דאם תימצי לומר שהגיעה לכלל שנותיה אף שלא הביאה סימנים נדריה קיימין וכקושית הבית מאיר הנ"ל
ולפ"ז יש להקשות על הרמב"ם מגמ' ב"ב הנ"ל למה הוצרכה לומר מיאונין לאפוקי מדברי יהודא דאמר עד שירבה השחור וכו' לימא למיאונין לאשמועינן דדוקא בנסתפקו