ויוסף שאול (אלישר) קנד

הערות על החוות יאיר כא

בספר חות יאיר סימן כ"א כתב השואל על מעשה דר"ע בכתובות דף ק"ה ע"ב וז"ל דטעמא דהתם אותו ששלח ר"נ דאסתתם טענותיו משום דלא היה קרובו באמת של רב ענן והוה ידע בע"ד שכנגדו שלא היה קרוב לת"ח משו"ה אסתתם אבל אם היה קרובו באמת לא היה אסתתם טענתיה דלמה יסתתם טענתיה דהוא יודע עשה דכבוד תורה עדיף עכ"ל השואל והשיב ע"ז החו"י וז"ל בסימן כ"ג על מ"ש דבאמת ר"ע לא היה קרובו של אותו איש וא"כ על חנם לא רצה ר"ע להזדקק לו ומ"ש אנא ענן פסילנא ליה לדינא שוא ושקר הוא כל אלו דברי נביאות נגד השכל והסברא ונגד האמת עכ"ל

ופלא גדול שהמעיין שם בדברי הגמ' ימצא כדברי השואל וז"ל הגמ' ההוא גברא אייתי ליה כנתא דגילדני דבי גילי וכו' א"ל דינא אית לי לא קביל מיניה א"ל פסילנא לך לדינא א"ל דינא דמר לא בעינא קבולי לקבל מר דלא למנען מר מבכורים וכו' א"ל קבולי לא בעינן דאיקביל השתא דאמרת לי טעמא מקבילנא שדריה לקמיה דר"ל וכו' עיי"ש הרי להדיא כדברי השואל דבאמת לא היה קריביה דר"ע והא דאמר אנא ענן פסילנא ליה לדינא היינו משום הדורון שהביא לו, ודברי החו"י צ"ע

בסימן ק"י נשאל על אחד שהחזיק עצמו לכהן ואח"כ בא ע"א והעיד עליו שאינו כהן ומתוך כך הודה גם הוא שבשקר החזיק עצמו לכהן אם נאמן לחלל קדושת כהונתו להבא ליטמא למתים, גם בענין בכורים שפדה אם יש לפדותם שנית והשיב ודאי שנחוש לו להחמיר ולהרחיקו מכל מעלות כהונה אבל לא להקל וכו' וגם כל הבנים שנפדו ע"י כהן זה יש לפדותם שנית אע"פ דס"ל לר"י רפ"ח דתרומות דנודע לו דהוא בן גרושה ובן חלוצה קרבנותיו כשרים למפרע וכוותיה קיי"ל שאני התם דנפקא ליה מקרא דברך ה' חילו אפילו חללין שבו וכו' משא"כ לענין דבר אחר קיי"ל כמ"ד נודע לו שהוא בן גרושה בטלה כהונה וכו' ואין לומר דק"ו הוא אם קרבנותיו כשרים דחמירא שהרי בע"מ פסול להקריב מכ"ש לשאר מתנות כהונה כ"ש שישאר הבנים פדוים וכו' עיי"ש

ואני תמה ולא אדע למה כל הפלפול הזה והלא כאן נודע שהוא "זר" שאין לו שום דין כהונה כלל ואיך עלה על הדעת שדינו כדין מי שנודע עליו שהוא בן גרושה שאינו אלא חלל ונפקא לן מקרא דברך ה' חילו אפילו חללין שבו וכו' אבל זר גמור מי סלקא דעתיה להכשירו וצע"ג. בענין חזקה דרבא כב

בגמ' נדה מ"ח ע"ב: ת"ר כל הנבדקות נבדקות עפ"י נשים וכו' ר"י אומר לפני הפרק ולאחר הפרק נשים בודקות אותן, תוך הפרק אין נשים בודקות אותן שאין משיאין ספיקות עפ"י נשים, ופריך בגמ' בשלמא לפני הפרק בעי בדוקה דאם משתכחי לאחר הפרק שומא נינהו אלא לאחר הפרק למה לי בדיקה והא אמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביא סימנים עי"ש בסוגיא

וכתבו התוס': בשלמא לפני הפרק וכו' דאי משתכחי לאחר הפרק שומא נינהו פי' בקונטרס ולא תחלוץ והדין עמו