ויוסף שאול (אלישר) קמח

וכ"כ הרש"ש שם לעניינו וז"ל אולם חזינן מהכא דאע"ג שנזרק בטומאה מ"מ נאכל לטהורים אם לא נטמא הבשר וחדוש הוא עי' יומא ז' א' תוס' ד"ה דם ע"כ

שם הלכ' פרה אדומה פ"י הל' ד' (בתו"ד) שנית מש"כ בסוגיא דיומא אליבא דרב שלא אליבא דהלכתא לא דק דאנן קימ"ל כרב דשחיטת פרה בזר פסולה עפ"ג מהלכ' פרה הלכ' ב' הכהן כו' ששחט בימינו, וכ"כ רבנו פ"א מהלכ' פרה הלכ' י"א, ובפ"ד מהלכ' פרה הלכ' י"ז. דודאי הלכתא כרב באיסורא כו' עכ"ל, ופלא דבהדיא פסק הרמב"ם בפ"א מהלכ' פסוה"מ הלכ' ב' דשחיטת פרה כשרה בזר וז"ל אף פרה אדומה ששחט הזר כשירה שאין לך שחיטה פסולה בזר

שם הלכ' עבדים פ"ז הלכ' ה' (בתו"ד) ועמש"כ פ"ד מהלכ' תרומה הלכ' ג' דהשוחט חטאת ומצא בה בן ד' חי והיינו בדקה וי"ס בן ח' והיינו בגסה ע"כ. ופלא דבחטאת יחיד לא משכחת לה גסה דחטאת יחיד באה מן הכשבה עי' רמב"ם פ"א ממעשה הקרבנות ועי' שאילת יעב"ץ ח"א סי' כ"ה שעמד על גירסא זו

כתב הרמב"ם בפ"ח מעירובין ה"ח המערב לשני ימים טובים של גליות או לשבת ויו"ט צריך שיהיה העירוב במקומו מצוי בליל הראשון ובליל שני כל בין השמשות

והראב"ד השיג דהא אפילו בשני יו"ט של ר"ה אע"פ שהם קדושה אחת צריך שיהא בעירוב קיום בליל שני ובמקומו לחומרא אמרינן שהם קדושה אחת אבל לקולא לא אמרינן

והמגיד משנה כתב לישב דברי הרמב"ם בזה"ל ואני אומר לא טעה רבינו דאם איתא דאמרינן קדושה אחת לחומרא ולא לקולא. מאי קא מקשה ר"א לרבנן מנאכל עירובו בראשון שאין יוצא בשני ולימרו ליה אינהו ולטעמך שני יו"ט של ר"ה מאי איכא למימר

והדברים לכאורה אינם מובנים, דהא בהדיא אמרינן בעירובין דף ל"ט מודים חכמים לר"א בשני יו"ט של ר"ה דשני קדושות הם וכבר הרגיש בזה השעה"מ

אמנם ביאור דברי המ"מ הוא דכיון דר"א לא מיקל בר"ה אלא משום דשתי קדושות. אבל גם הוא מודה דאי הוו קדושה אחת הוי אמרינן דדוקא לחומרא ולא לקולא וכן ביאר בספר תוספות שבת סימן תט"ז סק"ג ע"ב

ומדברי המרכבת המשנה (שם) נראה דסבר דמחלוקת דר"א וחכמים הוא בשני יו"ט של גליות עיש"ה, והדברים תמוהים מאד דהא מחלוקת הוא לענין שבת ויו"ט הסמוכים זה לזה, כדמבואר בעירובין דף ל"ח ע"ש. בענין מב"מ יח

כתב הרא"ש בפרק גיה"נ סימן כ"ד וז"ל ומיהו לא אשכחן בשום מקום דסגי לצלי בקליפה וכו' וכן הא דאמר בפ"ק למ"ד בית השחיטה רותח הוא קולף שאני התם דשמנונית שעל הסכין דבר מועט הוא וכו' עיי"ש וכתב הט"ז ביור"ד סימן צ"ד ס"ק י"ג דכוונת הרא"ש הוא אחר שיש ס' בשיעור קליפה נגד השמנונית שהוא דבר מועט עי"ש

והקשה הרב הגאון ר' מיכל הורביץ ז"ל על הט"ז קושיא עצומה דהא בעל המימרא שם בחולין דף ח' ע"ב דאית ליה קולף הוא רב א"כ מאי מהני דאיכא ס' נגד השמנונית הא הוי מב"מ ורב ס"ל בע"ז דף