ויוסף שאול (אלישר) קמה

שביתה כו' ונשאר בצ"ע. ונראה דלק"מ דהמעיין בר"ן יראה דקושיתו אינו מפאת הכלים שקנו שביתה מחוץ לשלש פרסאות דזה באמת ל"ק וכמו"ש הבית מאיר דנכסי עכו"ם אין קונים שביתה, אבל באמת קושיתו היא אחרת וכמו שדקדק והוסיף בלשונו "בשלמא לדברי מי שסובר דאע"ג דאיתעבידא מלאכה דאורייתא ע"י נכרי כל היכא דליכא למיחש משום מוקצה כו''' הרי דקושיתו היא מפאת המלאכה שעשה הגוי שהביאם מחוץ לשלש פרסאות ולא מהכלים שקנו שביתה וא"ש דברי הר"ן. הערות על ספר בית אפרים טו

בשו"ת בית אפרים חאו"ח סימן כ"ג כתב בתו"ד דאף לרבי עקיבא דס"ל בזבחים טז. ב. דלא הכשיר ר"ע אלא בדוקין שבעין דאם עלו לא ירדו מ"מ מודה ר"ע דפטור משום שחוטי חוץ ע"ש

והדבר תמוה דהא להדיא אמרינן בבכורות טז ע"א דאליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו חייב משום שחוטי חוץ ע"ש והובא בתוס' זבחים דף פ"ה ע"ב ד"ה והוא

שם חלק יו"ד סימן ע"ה מסתפק לענין בכור בעל מום דהוי לכהן אם שייך ביה תמורה ע"ש

ומה מאד יש להתפלא דהלא זה גמרא מפורשת בזבחים דף ע"ה ע"ב תניא בכור ומעשר שהוממו עושין תמורה ותמורת] כיוצא בהן

שם בחלק אה"ע תק"ע סימן א' (דף ו' ע"ב ד"ה אמנם) כתב בדעת הרמב"ם דכהן שנשא בת גרים אמה מישראל דאוכלת בתרומה, דאין חילוק בין אמה מישראל או לא דבכל גונא לא מיקרו קהל. ע"ש

והדברים תמוהים, דבאמו מישראל מפורש ברמב"ם דמיקרי קהל. וז"ל הרמב"ם בפט"ו מהל' איסורי ביאה ה"ט גר שנשא בת ישראל או ישראל שנשא גיורת הולד ישראל לכל דבר ואסור בממזרת עכ"ל, וכ"פ באבן העזר סימן ד' סעיף כ"ג ע"ש

שם באותו סימון (דף ו' ע"ד ד"ה ולפי"ז) כתב דהא דקי"ל עשירי ודאי ולא עשירי ספק הוא רק בספיקא דמציאות (כקפץ אחד מן המנוים וכ') אבל בספיקא דדינא גם ספק הוי מעשר (וכעי"ז כתב בשו"ת נודע בשערים חאה"ע ס"ס כז. ובשם אריה חאה"ע ס"ו) והדברים מפליאים דהא להדיא אמרי' בבכורות דף נח ע"ב דגם לענין ספק ראש השנה דידיהו דהוא ספיקא דדינא אמרינן עשירי ודאי ולא ספק ע"ש

שם באותו ענין, כתב דאף להרמב"ם דס"ל ספיקא דאורייתא מן התורה לקולא מ"מ בספיקא דדינא מודה דאזלינן לחומרא מן התורה, ע"ש בטעמו

אבל בתשובות הר"ן סימן נ' הובא בב"י יו"ד סימן רכ"ח כתב להדיא דאף בספוק דדינא ס"ל להרמב"ם דמה"ת לקולא ע"ש. הערות על ספר אבני מילואים טז

באבני מילואים סי' ד' ס"ק כ' הביא דברי הרשב"ץ ח"ב סי' י"ט החולק על הריב"ש סו' מ"א באחת שתבעה את שמעון איך הרתה משמעון ותובעה אותו שכר הנקה ומזונות ושמעון אומד להד"ם והעלה הריב"ש דשמעון פטור משבועת הוסת כיון דאפילו באשתו האמינתו תורה לומר זה אינו בני