ויוסף שאול (אלישר) קמד

למ"ד בהדי סהדי שקרי למה לי תהוי הא מתניתא תיובתא ואלו אנן לא מותבינן ליה מינה התם, והנכון כמו שפירש רש"י שאם יש שם עד אחד שיעיד כאחד מאלו יצטרף זה עמו, ולא אמרינן דעד אחד הוה בהכחשה מעיקרא אדרבא אותו העד הב' נמצא שקרן שאין דבריו של אחד במקום שנים ופסיל לכל עדות שבעולם עכ"ל

ותמוה מאד, דהא קושית הריטב"א (שכתב ולא נהירא) ותירצו היא שקלא וטריא בגמ' שבועות דף מ"ח, דהכי איתא התם, בסוגיא דשתי כיתי עדים המכחישות זו את זו דס"ל לרב הונא זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה, ורב חסדא ס"ל בהדי סהדי שקרי למה לי, מתיב רב הונא בר יהודה אחד אומר גבוה ב' מרדעות ואחד אומר שלש עדותן קיימת אחד אומר ג' ואחד אומר ה' עדותה בטלה ומצטרפין לעדות אחרת מאי לאו לעדות ממון (וקשיא לרב חסדא) אמר רבא הוא ואחר מצטרפין לעדות אחרת של ר"ח דהוו להו תרי וחד ואין דבריו של אחד במקום שנים, ע"כ סוגית הגמ'. (וכן הביא הריטב"א עצמו בשבועות שם)

הרי דקושית הריטב"א דא"כ תקשה מכאן על רב חסדא הוא קושית רב הונא בר יהודה, ותירוצו כפירוש רש"י הוא תירוץ רבא, ואיך לא הזכיר כל זה הריטב"א ז"ל

, בחי' הריטב"א מכות דף י"ד ע"א ד"ה והיכי משכחת לה וכו', וה"ה דמשכחת לה וכו' והא דלא נקטה בהכי משום דאיכא מאן דאמר ביבמות דאחות האם מן האם שני' מדברי סופרים עכ"ל

והדברים מפליאים דהיכן אשכח מאן דס"ל דאחות האם מן האם שניה, והא מפורש בברייתא ביבמות דף נ"ד ע"ב ערות אחות אמך לא תגלה בין מן האב כין האם, ע"ש וכן הוא בדף כ"א ע"ב. וצע"ג. הערה על היש"ש יג

היש"ש ב"ק פ"ט סימן מ"ז כתב בתוך דבריו דמש"כ רבנו יקיר דמי שתבועהו שנים לדין בין בבת אחת בין בזה אחר זה ונשבע להם דיכולים להעיד לפוסלו וכתב היש"ש אבל לא תמצא זה בדברי הפוסקים הקדמונים ולא בדברי הרא"ש ואף שכתב כן בתשובה אבל בספרו לא כתב מזה מידי עכ"ל

ומה מאד יש להתפלא כי הלא דברי רבינו יקיר הובא ברא"ש בפסקיו במס' סנהדרין פ"ג ס"ח. הערה על ספר בית מאיר יד

בבית מאיר או"ח סי' תקט"ו סעי' ה' תמה על הר"ן ביצה פ"ג שכתב והבא בשביל ישראל זה מותר לאחר כ' רש"י ז"ל דכיון דאיסור תחומין דרבנן לא אחמור כולי האי, ותמיהני לדברי רב אלפס ז"ל שהם סוברים בתחום שלשה פרסאות דאורייתא למה הקילו, ואפשר הטעם כמו שאמר הרמב"ן דמשום דאיסור תחומין אינו שוה בכל שמה שהוא לאחד חוץ לתחום הוא לאחר תוך התחום הקילו בו עכ"ל, ותמה בבית מאור דמה בכך די"ב מיל הוי דאורייתא בין באדם בין בכלים היינו בשל ישראל אבל גוי הא מבואר עירובין מ"ז ע"ב דנכסי עכו"ם מדין גמור אין קונים