ויוסף שאול (אלישר) קמב

מצאתי כתוב על שוחט ובודק ששכרוהו לכך והקצבים אינם מניחים אותו לבדוק מפני ששוהה יותר מדאי בבדיקה דדרך טבחי עכו"ם להקפיד בכך נראה דלא גרע מגניבה ואבידה דאע"ג דגניבה קרוב לאונס מפסד אגרי', אבל אם מקפידים בדבר שאין טבחי עכו"ם מקפידים ומעולם לא שמע אדם שהקפידו בזה דמי לאונסים ולא מפסיד אגרי', ואם טבחי עכו"ם אינם מקפידים וכו' ודרך טבחי עירכם להקפיד וידוע להקל שהם מקפידים בכך איבעי לי' לקהל לאתנויי בהדי' ואי לא אתנו פסידא דידכו הוו ויהבי לי' כפועל בטל כדאמרינן בפרק האומנין האי מאן דאגר אגירי לפרקא ומלאי ארעא מיא וכו' ע"כ מתשובת הר"מ

בשו"ע אה"ע סי' ד' סי"ד בהגה: אשה שנתעברה מבעלה סוף סיון וילדה תחלת כסלו, אע"פ שאין ביניהן רק ה' חדשים, לא חיישינן לבנה לומר שהיתה מעוברת קודם לכן, שהחדשים גורמים והוי לי' בן ז'. (תשובת ר"י מינץ סי' ס"ו)

ומקורו נדה ל"ח א': תניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון דיה חדשה (פי' שדם קושי הבאים בימי זיבה אינם טהורים אלא אם באים בחדש התשיעי לעיבורה, אבל אם באים בחודש השמיני לעיבורה אע"פ שהקשתה כל חודש תשיעי הרי היא יולדת בזוב) ויש בדבר להקל ולהחמיר, כיצד. קשתה שנים בסוף שמיני ואחד בתחלת תשיעי ואפילו בתחלת תשיעי ילדה הרי זו יולדות בזוב אבל קשתה יום אחד בסוף שמיני ושתיים בתחלת תשיעי ואפילו בסוף תשיעי ילדה אין זו יולדות בזוב אמר רב אדא בר אהבה ש"מ קסבר ר' יהודה שיפורא גרים, ופי' בערוך: שיפורא דירחא גרים פירוש משעה שב"ד תוקעין בשופר ומקדשין החודש היינו התחלת החודש לכל דבר ואפילו למעוברת עכ"ל. וברש"י שם שפורא גרים כלומר החודש של תשיעי גורם לידת הולד דמכי עייל הוה זמן לידה, הלכך כל הדמים שרואה בו בקושי אינו אלא מחמת הולד וכו' ואפילו בתחלת תשיעי הוה מחמת הולד, עכ"ל

ועל יסוד זה, התיר בתשובת מים חיים אבן העזר סי' ז' ולד של אשה שלא היתה דרה עם בעלה, ובאתה לדור עם בעלה בחצי אייר, ואח"כ באור ליום ב' דר"ח חשון ילדה ולד של קיימא, דלא תלינן בזנות הואיל ושיפורא דירחא גרים והרי הוא בן ז', שהרי נכנס לידתו שעה או שתים בחודש ז' לעיבורה, ומסיק שם דאלמלא היה החודש שעבר חסר, שר"ח אינו אלא יום אחד, לא היינו אומרים שנכנס כבר לחדש ז' הואיל ולידתו היה בלילה ושיפורא דירחא אינו גורם אלא ביום שאין מקדשין את החדש בלילה אמנם כאן שחודש העבר מלא ור"ח הבא אחריו ב' ימים, והלידה היתה באור ליום ב' דר"ח חשוב שפיר בן ז', שב"ד אין צריכין לקדש החדש שכבר קדשוהו שמים דהלכה כר' אלעזר בר' צדוק כדמבואר בר"ה כ"ד ונמצא שעם כניסת הלילה נתקדש החודש בשמים, נמצא שהלידה היתה בכניסת חודש ז'

, אמנם הקשה על דבריו, מברכות ל' ב': א"ר ענן א"ר טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין ב"ד מקדשין את החודש אלא ביום: אמר אמימר מסתברא מילתי' דרב בחודש מלא, אבל בחודש חסר מחזירין אותו. א"ל ר"א לאמימר מכדי רב טעמא קאמר מה לי חסר מה לי מלא אלא לא שנא

וכתבו התוס' שם: וי"א דוקא בלילה ראשונה אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין בלילה, אבל בלילה שניה מחזירין אותו שכבר מקודש מיום שלפניו, ולא נראה לחלק