ויוסף שאול (אלישר) יד

שתהא בהמתו וכו' וז"ל אבל איהו אסור מדרבנן לאכול קבע וכו' ונראה דבזה מתרץ גם דקדוק אחר דלמה אמר ספק וספק דהרי הוא ספק ספקא ספק אם טבלו ואם תמצא לומר טבלו חזקה על חבר וכו' אבל לאכול קבע לא הוי ספק ספקא

דף מ"ב ע"א ובא כהן וכו' ראה זה פלא שרש"י כתב שהכהן היה חכם ומורה הוראה והתוס' כתבו שאותו כהן שוטה היה וכו' וראיתי להרב אמרי צבי שכתב שפלוגתייהו תלוי בגרסייהו דרש"י דגרס מציק אם כן הביא בחזקת היד את הכהן החכם ומורה הוראה שיורה לה ישיבת ימי הטומאה אבל התוס' דגרסי מוסק בודאי שכהן זה הוה שיטה דמי שמך לבא לשפת הבור להטמא

ע"ב תוס' בד"ה המוצא כלים וכו' ה"ה דאפילו צורת דרקין לבדה וכו' אלא נקט כלים לרבותא וכו' נ"ל דהתוס' הרגישו מ"ש מהר"ם על תוס' בד"ה ולית ליה (דף מ"ג ע"א) דדרקון לבד הוא יותר חידוש דאפילו שאין בו סימנים לא מייאש אבל על כלים כיון דיש לו סימנים בכלים ודאי דלא מייאש וע"ז כתבו ה"ה וכו' אלא נקט כלים לרבותא וכו' אך את זה ק"ל דאמאי לא תירצו דנקט כלים לאשמועינן שריותא דרשב"ג על כלים מבוזין, ונ"ל דזהו כוונת תירוצם דנקט כלים לרבותא דאף על גבי כלים פלחי להו דלא תימא דדוקא דעל תכשיטים פלחי להו אבל אלו שעל כלים דמשתמשים בהם לא לזה נקט כלים ורשב"ג חולק על זה

דף מ"ה ע"א תוס' בד"ה אמר ר"ע וכו' ונראה דתלמיד חבר היה לו ר' יוסי הגלילי לר"ע וכו' והנה קושייתו מברוריא אשת ר"מ שהיה מתלמידי בתראי דר"ע ואמרה לו גלילי שיטה לא מתרצא ויוכל להיות שאחרי ר"מ נכנס ר' יוסי הגלילי תלמיד לר"ע ונעשה לו תלמיד חבר

שם תוס' בד"ה ת"ק סבר וכו' עיין מהרש"א דכתב וז"ל ונ"ל לפי"ז דנוי דהר שרי וכו' דאם לא כן הדרא קושיא לדוכתא וכו' עיי"ש ולא זכיתי להבין מה הוסיף על דבריהם דדבריו אלו מבוארים די בדברי התוס'

דף מ"ח ע"ב תוס' בד"ה לא ישב בצילה וכו' אבל אשרה עשויה לצל אי נמי חומרא דע"ז שאני עכ"ל וקשה מאי מקשה בגמ' פשיטא דהרי הוא חידוש דלא דמי לצל היכל שאמרו שם על ריב"ז שהיה יושב בצלו של היכל ודורש כל היום כולו

שם גמ' לא ישב בצילה פשיטא וכו' נראה דהאי דלא משני אגב דבעי למתני ואם ישב טהור תני נמי לא ישב וכן למאן דמתני לה אסיפא לישני ליה אגב דתני לא ישב נקט נמי ואם ישב טהור כדרך שיטת הגמי, די"ל משום דהטעמים שונים דטעם דלא ישב משום דמתהני וטעם דאם ישב טהור משום דאין שום טומאה שמאהיל עליו

דף נ' ע"א גמ' וסבר ר' ישמעאל שתים מותרות וכו' ופירש"י בתוך ארבע אמות מותרות עכ"ל נראה כאלו הקושיא שייכה על ר' יצחק בר יוסף והלא בלא רב יצחק בר יוסף כ"ש דקשה דבמתני' קתני שלש בצד מרקוליס אסורות ובברייתא קתני אפילו מרוחקות ובשתים קתני מותרות אפילו שהם בצד מרקוליס ובברייתא קתני שאפילו בתפיסה לו אסורות והתוס' בד"ה וסבר ר' ישמעאל וכו' כתבו וז"ל פירוש בתוך ד' אמות ונ"ל דה"ה דהוה מצי לאקשויי וסבר ר' ישמעאל חוץ לארבע אמות מותרות וכו' כאלו הקושיא היא דוקא על רב יצחק דביאר מתני' בצד ד' אמות והלא כ"ש דהיה קשה כאמור.