ויוסף שאול (אלישר) קלט
Veyosef Shaul- Elishar 139 · ויוסף שאול (אלישר) · free full Hebrew text
Open in the reader →הב"ח הנ"ל את דבריו דהיאך יתכן לאכול מע"ש טהור בטומאת הגוף הא האוכל מע"ש בטומאה לוקה
אמר המחבר נ"ל דגם השער אפרים וגם המל"מ שתירצו דאכילת מע"ש תלוי באכילת בכור מלבד מה שיש בזה לתרץ קושית הכ"מ יש בכונתם לישב אמאי תלו בכל המקומות אכילת מע"ש במקדש ואי אין מקדש ירקבו, והי"ל לתלות אכילת מע"ש בחומה, ועפ"י תירוצם נתישב דכיון דתלוי באכילת בכור א"כ צריך שיהא מקדש בכדי להקריב בכור ואם אין מקדש ירקבו וע"ז הוקשה להש"א ז"ל מהל' ט"ו דכתב דגם בזה"ז יכולים להקריב קרבנות ולאכול קדשים ובכור ומע"ש, וחזרה הקושיא למקומה דאמאי ירקבו יאכלו בכור ומע"ש, וע"ז הוכרח לתרץ דאנו ט"מ ואין לנו אפר פרה וכו' דזה מתרץ על בכור וממילא על מע"ש, ואם היה אייתי עלה כמ"ש כת"ר לא היה מתרץ על בכור
ועוד נ"ל לומר אחהמ"ר מכת"ר שליט"א דאם היה אייתי עלה מטעם דאין לנו אפר פרה ואנו ט"מ ואין לאכול מע"ש בטומאה דלוקה לא היה מתיישב מה שאמרו ירקבו דהיה יכול לפדותו אפי' בירוש' כדאיתא התם מכות י"ט ופסקו הרמבז"ל בפי"ב ופי"ג מהל' מע"ש דמע"ש שנטמא פודה אותו אפי' בירוש' ומסתמא מא דהתבואה הוכשרה וע"י שאנו ט"מ גם המעשר נטמא ויכול לפדותו
ומלבד מה שהס"ת והכפות תמרים כתבו דאם לא הוכשר המע"ש שמותר לאכול בזה"ז, עוד ראיתו בס' מגילת ספר על הסמ"ג לאוין שט"ו שהלך בדרכם וביאר כונת הסמ"ג במ"ש ולא ידעתי מאין לו וכו' לא כביאור הב"ח אלא מטעם דאין אכילת בכור בזה"ז ולפיכך אף אם לא הוכשרו אין לאכול מע"ש. והנני מעתיק לשונו הצ"ל וז"ל
ועפ"י מ"ש לעיל מתישב מה שהוקשה אצלי ממ"ש הסמ"ג עשין קל"ו ולא ידעתי מנין לו זה וכו' וקשה טובא שהרי הוא עצמו פסק ג"כ עשין קס"ג ואוכלים קק"ל ומע"ש בירוש' אעפ"י שאין חומה שקדושה ראשונה וכו' והשתא קשו בה תרתי חדא דאיך אפשר לאכול מע"ש בירוש' בזה"ז והלא כל ישראל ט"מ וכיון שהפירות הוכשרו נטמאו בנגיעתם ואסור לאוכלם בטומאה כמ"ש לאוין רס"א אלא ודאי דלא משכחת לו לאכול פירות מע"ש בזה"ז אלא דוקא בשלא הוכשרו דאינן מקבלים טומאה, וא"כ הסה"ת והביאו הסמ"ג בעצמו עשין קס"ג דקדושת הבית והעיר קיימת מדכתיב אשר לו חומה אע"פ שאין לו עכשיו וכו' ויפה כתב שאם הפירות לא הוכשרו שמותר בזה"ז, ועוד שאם דעת הסמ"ג דמעשר אע"פ שלא הוכשרו הפירות אינו נאכל אלא בפני הבית לפי שהוקש לבכור א"כ דבריו סתרי אהדדי דאיך כתב עשין קס"ג דאוכלים מ"ש בירוש' אע"פ שאון חומה וכו' דהיינו לאחר החרבן שנחרב ירושלם וביהמ"ק אכן לפי מה שכתבתי הכל מרווח די"ל שמקריבין אע"פ שאין בית היינו דוקא ובלבד על המזבח הבנוי במקומו ועפ"י מידותיו וכמש"ל, וכן כתב בסה"ת אם בנה מזבח אבל בלא מזבח לא דהתקש לבכור וכו' עי"ש, ובהיות כן נמשך מזה שאוכלים ק"ק. בעזרה אע"פ שאין מחיצה ואוכלים קק"ל ומ"ש בירוש' אע"פ שאין חומה שהרי המקום מקודש להקריב שם בכור ולאוכלו, א"כ גם מ"ש נאכל בירוש' אעפ"י שאין חומה אמנם בזה"ז שאין אנו יודעים מקום המקדש להקריב שם הבכור ולאוכלו גם מ"ש אינו נאכל ואפי' שלא הוכשרו הפירות ואיך כתב