ויוסף שאול (אלישר) קלח

צריכין אנו לומר שמקריבין שם קרבנות ואוכלין שם בכור ואז אוכלין שם גם מע"ש כו', משא"כ עתה אין מקריבין שם קרבנות וא"כ אין אוכלין שם מע"ש ולכן אמרינן גבי מע"ש שאם אין שם מקדש ירקב כו' אלא שחזר והקשה ע"ז שהרי הרמב"ם כ' בפ"ו מהלכ' בית הבחירה הנז' שמקריבים קרבנות אע"פ שאין שם בית בנוי וא"כ לפי"ד הרמב"ם נוכל להקדיש גם עתה קרבנות אע"פ שאין שם בית ונוכל לאכול בכור שהוא ק"ק אע"פ שאין שם חומה, ואי משום שאנחנו טמאים לנפש אדם ואין לנו אפר פרה הלא קימ"ל כמ"ד בריש יומא ובפסחים דטומאה הותרה בציבור כו', ואפשר לומר דאף שנוכל להקריב קרבן ציבור מחמת שטומאה הותרה בציבור אבל מ"מ בכור שהוא קרבן יחיד לא נוכל להקריב ומכ"ש לאכול בכור שהוא ק"ק, שאין נאכלים בטומאה עכ"ל

ויש להעיר לדבריו דאתיא עלה מחמת שאנו טמאים לנפש אדם ואין לנו אפר פרה הו"ל לתרוצי בפשיטות דלכן א"א לאכול מע"ש בירושלם מפני שאנחנו טמאי מתים והאוכל מע"ש בטומאה לוקה כדאיתא במכות יט ע"א שנאמר ולא בערתי ממנו בטמא בין שהמעשר טמא והאוכל טהור בין שהמעשר טהור והאוכל טמא

וביותר יש לתמוה על הכפות תמרים סוכה לד. ב. בד"ה ואפשר, שכ' בתו"ד וז"ל ואשר ע"כ בזה"ז כשבנה מזבח אע"ג דאין חומות לירושלם אם בנו מזבח והקריבו קרבנות בטומאת מת מותר לאכול מע"ש בירושלם שלא הוכשר דכיון דלא הוכשר אינו מקבל טומאה כו' והוא תמוה דאיך נאכל קדשים טהורים בטומאת הגוף וכנ"ל

שו"ר בב"ח יור"ד סי' של"א ד"ה ואח"כ יפריש, וז"ל כ"כ ספר התרומה בהל' א"י ותימה הלא כתב סה"ת גופי' והביאו רבנו לעיל בסמוך גבי תרומה כו' א"כ מע"ש נמי אע"פ שטהור הוא כיון דלא הוכשרה התבואה מ"מ הכל טמאים והאוכל מע"ש בטומאה לוקה שנאמר ולא בערתי כו' ובסמ"ג עשה סי' קל"ו כתב וז"ל ובסה"ת פירש שאם הפירות לא הוכשרו שמותר בזה"ז לאוכלו בירושלם לא ידעתי מניין לו עכ"ל אפשר שהי' קשה לו מה שהקשיתי כו' עכ"ל הב"ח

ובתשובות חת"ס יור"ד סי' רל"ה כ' בזה"ל אך גם על הסמ"ג תמיה קיימת איך נעלמה ממנו פשטיות דברי התרומה שדבריו מבוארים כאשר הבינם גם טויר"ד סי' של"א ורק חסרון תיבה א' הוא בתרומה שלפנינו ותוכן כוונתו מי שיש לו מע"ש שלא הוכשר בזה"ז דליכא מזבח וא"א להקריבם מטעם חסרון המזבח ומצד עצמם ראוי' לאכול ע"י שום מציאות שימצא הנולד באהלי קדר ולא נטמא מעולם לא ע"י חרב וחלל כלל והרי הם לא הוכשרו ולא נטמאו ע"כ כיון שראוים מעצמותם א"א לשרוף תרומה טהורה ולא לפדות בירושלם והיו צריכים גניזה עד שירקבו וחיישינן לחלקה ע"כ טוב להכשיר ולטמאם ביד כדי שיוכל לפדותם להדי' זה הוא כונת התרומה בחסרון תיבת ירקבו או יגנזו וכן הבינם הטור הנ"ל ולא ידעתי מה ק"ל לסמ"ג כו' עכ"ל

ויש להתפלא על החת"ס מדברי הספר התרומה עצמו שכ' בזה"ל אבל מע"ש ובזה"ז שהוא טמא מחמת שאין לנו הזאה וכל אדם טמא אם הפירות לא הוכשרו א"כ הוא טהור א"כ הוא מותר לאכלו בירושלם אע"ג דעכשיו ליכא מחיצות כו' ע"כ הרי להדיא בספר התרומה דמתיר לאכול את המע"ש שלא הוכשר אף בזה"ז שהוא טמא מחמת דאין לנו הזאה, ושפיר הקשה הסמ"ג וכמו שביאר