ויוסף שאול (אלישר) קלז

"כשיעור" היינו שיהא בה דגן כשיעור שיתן בה טעם דגן והביא ראיה לפירוש זה מן התוספתא דקתני העושה עיסה מהחטים ומהאורז רשב"ג אומר אינה חייבת בחלה עד שיהא בה כשיעור ואון אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח עד שיהא בה כשיעור והשתא אי כשיעור עיסת חלה קאמר מה מעלה מוריד זה לענין לצאת י"ח בפסח עכ"ל הכ"מ, ועיין במח"א בהגהותיו כאן שכתב ע"ז וז"ל נ"ב לק"מ דכל עיסה שאינה חייבת בחלה אין אדם יוצא י"ח בפסח עכ"ל

ופליאה גדולה על דבריו מדברי הגמ' בפסחים דף מ"ח ע"ב דאמרינן שם אמר רב יוסף הני נשי דידן נהוג למיפא קפיזא קפיזא לפיסחא א"ל אביי מאי דעתך לחומרא חומרא דאתו לידי קולא הוא דקא מפקע לה מחלה א"ל דעבדן כר' אליעזר וכו' עי"ש הרי להדיא דאף דליכא שיעור חלה אדם יוצא י"ח בפסח ואביי מקשי רק דאתי לידי קילא דקא מפקע לה מחלה, והא דעיסה שאינה חייבת בחלה אין אדם יוצא י"ח בפסח היינו בעיסה שמצד עצמה אין בה חיוב חלה אבל היכא דליכא בה שיעור חלה עיסה חייבת היא ובודאי אדם יוצא בה י"ח בפסח

אמר המחבר קושיתו על הרב מח"א, כבר עמד עליה הרב שעה"מ ז"ל בפ' ו' מהל' חמו"ץ אלא דהוא ז"ל לא הביא סוגית פסחים שכת"ר שליט"א הקשה ממנה. ובכדי לגול מעל הגאון מח"א ז"ל קושיא עצומה דאישתמיט מיניה סוגיא שבה היה הוגה שהרי מרן ז"ל הביא סו' זו ע"ד הטור שכתב אסור לעשות עיסה פחות מכשיעור וכו' והוא ז"ל השיג עליו באותו זמן מפ' ר' ישמעאל יעו"ש וזה דבר בלתי אפשרי בפרט להגאון מח"א, לכן נראה לע"ד לפרש דבריו דהא דכתב דכיון דליכא חיוב חלה וכו' אין כונתו לתת טעם אלא דהלשון הוא משוך. והנני מעתיק לשונו המלא וז"ל מהתם אין ראיה דכיון דליכא חיוב חלה אין אדם יוצא י"ח בפסח עכ"ל, ומילת דכיון כאילו כתב דהיכא ור"ל דאין ראיה משם דבמקום דליכא חיוב חלה אין אדם יוצא י"ח בפסח דיש ויש חיוב חלה בעיסה ואינו יוצא י"ח מצה ויש ואין חיוב חלה ואדם יוצא י"ח מצה ושיעור דרישה של התוספתא ושיעור דסיפא אינו אחד, זה נ"ל בכונת דבריו. הערות על שער אפרים יוד. דברי הרב

בשער אפרים יור"ד סו' ע"ט כתב ליישב תמיהת הראב"ד בית הבחירה פ"ו הלכ' י"ד שהשיג על הרמב"ם במש"כ דקדושה הראשונה קדשה לעתיד לבא לפיכך מקריבין קרבנות אע"פ שאין שם חומות כו' מהא דאיתא בכמה מקומות במשנה דאם אין מקדש ירקב כו', ובכ"מ הוסיף עוד להקשות דא"ל דכל המקומות דקתני אם אין מקדש ירקב דאתי דלא כהלכתא שהרי הרמב"ם פסק כן בפ"ז מהלכ' מע"ש כו', וכ' בשער אפרים ליישב עפי"ד הרמב"ם פ"ב דמע"ש, דמע"ש אינו נאכל אלא בירושלם אלא בפני הבית כו' דמקיש מעשר לבכור כו' והיינו אף שאומרים שאוכלין מע"ש בירושלם אע"פ שאין שם חומה אבל