ויוסף שאול (אלישר) קל

בעליל שהתוס' שחלקו בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן אליבא דרב נמי חלקו, ולא כדברי הצל"ח שכתב דרב בכל גווני אוסר בחדרי חדרים, וכן נמי משמע בע"כ שהתוס' סברי דטיול בזוג שבצואר יש בזה חשד באיסור דאורייתא, שהרי אי לאו טעמא בגומא שבבית שאומר לנקר חצרו הוא עושה, היה הש"ס מקשי לרב מגומא כמו מזיג שבצואר הרי שמדמים זה לזה ולא כהמג"א שכתב דטיול בחצר הוא חשד דאיסור דרבנן

והנכון בעיני הוא דטיול בזוג יש בזה חשד דאיסור דאורייתא משום מחמר אחר בהמתי, כדכתב בספר תוס' שבת או"ח סי' ש"ה סי"ק י"ז: דכמו שאמרו בע"ז ט"ו א': דאסור למכור בהמה גסה לעכו"ם משום דחיישינן שמא ימכור לו בע"ש סמוך לבין השמשות ויאמר לעכו"ם תא נסייה ושמעה לקלא ואזלא מחמתי' וניחא לי' בהכי, והוי מחמר אחר בהמתו בשבת והכי קי"ל, מעתה גבי טיול בזוג נמי איכא דררא דאיסור דאורייתא הואיל וחושדין אותו שמוליכה למכרה יאמר לו לנסייה נהלי' כדרך מוכרי סוסים והיא שמעת לקלא ואזלא מחמתי', ומילתא דשכיחא הוא שהרי אסרו חז"ל למכור בהמה גסה לעכו"ם אף בחול גזרה דע"ש בין השמשות ואי לא הוי שכיח טובא לנסות אותה והיא שמעה לקלא וכו' לא הוי גזרינן כולי האי חול אטו ערב שבת, ואטו שמא יאמר לו לנסות, ומעתה מיושבים דברי התוס' כמין חומר, דרב בחשד של איסור דרבנן לא אסר בחדרי חדרים, והא דדחיק לאוקמי תנאי היא משום דטיול בזוג שבצוארה נמי יש חשד דאיסור דאורייתא משום מחמר

ובחדושי רעק"א על או"ח שם תירץ על קושית מ"א דטיול בזוג בשוק שהוא רה"ר אסור מדאורייתא משום משא, והא דאמרו טעם דמחזי כאזיל לחינגא כדי לאסור אפילו במבוי מעורבת, ומשו"ה טיול זוג לרב אסור בחצר דהוי מראית עין באיסור דאורייתא דאפילו בח"ח אסור

אמנם תירוץ זה הובא כבר בשלטי גבורים (שבת פ' חבית) שבשמו הקשה המג"א וז"ל: מיהו אמת כי לפי הסמ"ג יש איסור גם משום משא גבי זוג כמו שכתב איהו להדיא, ואפילו לדידי' א"א לישבו כיון דלעולם הוי בפלוגתא דתנאי ואתייא ההיא ברייתא לא כרבי, (ואיך פסק דטיול בזוג בחצר מותר)

אמר המחבר דבריו יפים ומחוכמים לישב דברי התוס' אלא שלפי זה לא היה לו להש"ס לאוקמא כתנאי דשפיר הי"ל לחלק דמתני' דמיירי בחמור דשייך ביה איסור מחמר, ל"כ הברייתא דברישא הזכירה סוס נימא דאף הסיפא דנקטא בהמה בסוס איירי דבסוס ל"ש מחמר דאפי' חכמים דפליגי על בן בתירא היינו בסוס העומד לעופות, אבל בסתם סוס סברי דלרכיבה עומד ואין שייך בו מחמר דהחי נוא"ע וכמ"ש התוס' שם ד"ה ובן בתירא מתיר בסוס.