ויוסף שאול (אלישר) קכז

ניחא, אלא דלר"ח לא אפשר לפרש כן אבל לרש"י נוכל לפרשו ובזה יתורץ גם קושית של הנוב"ש. דברי הרב

ב) בשו"ת נודע בשערים מהדו"ת חיו"ד סי' י"ז וכן בסוף הספר בדרוש לשבת נחמו העלה דבר חדש בדין העלאת קדשים בחוץ דאף בכה"ג שכבר נפסל תחלה בשחיטה מ"מ חיוב שפיר על ההעלאה, משום דלא גרע משוחט בחוץ ומעלה בחוץ דחייב שפיר גם על העלאה אע"ג שכבר נפסל קידם מחמת השחיטה דהוי בחוץ וסובר דאין שום חלוק בין נתחייב תחילה על שחיטתן בחוץ לבין לא נתחייב אלא בכל ענין חייב שפיר על ההעלאה, ועפי"ז כתב: שדברי הרמב"ם בסוף מעשה הל' הקרבנות הם כפתור ופרח, דהנה הרמב"ם כתב מי ששטח קדשים בזה"ז והעלה חוץ לעזרה חייב מפני שראוי ליקרב בפנים, ועיין במל"מ שם שכתב ויש לדקדק דלמה נקט דין זה בשוחט ומעלה והרי גם באחד מהם לבד חייב עיי"ש שהניח בצ"ע, אבל לפי דברי הנאמרים אתי שפיר דבדוקא נקט הרמב"ם מי ששחט קדשים בזה"ז והעלה חוץ לעזרה חייב, והכוונה דחיוב על העלאה ולא על השחיטה ועל העלאה שפיר חייב אף דאינו ראוי מ"מ חייב מטעם לא יהא פחותה משוחט בחוץ ומעלה בחוץ והא דנקט הרמב"ם מפני שראוי ליקרב בפנים דאילו לא הי' ראוי כלל להקריב בפנים לא הי' חייב לא על השחיטה ולא על ההעלאה אבל עכשו שראוי להקריב בפנים רק דמחוסר מעשה להעמיד מזבח הוו כשאר פסול וזה לא איכפת לן בהעלאה אבל על שחיטה בזה"ז שפיר פטור משום דהוה כמו נשחט קודם פתיחת דלתות ההיכל עכ"ל

ברם כד דייקינן שפיר נראה שדבריו תמוהים דהנה ברמב"ם פי"ח ממעה"ק הל' יוד פסק: אשם תלוי וחטאת העוף הבאה על הספק שהקריבן בחוץ פטור שהרי לא נקבע האיסור וכל קרבן שהוא פטור על שחיטתו בחוץ כך הוא פטור על העלאתו", ועיי"ש בהשגות הראב"ד שכתב: א"א לא ידעתי מאין הוציא דין זה, ואני מצאתי בתוספתא דזבחים חטאת העוף הבאה על הספק והקריבה בחוץ חייבין עליה, אשם תלוי הבא על הספק והקריבו בחוץ חייב עליו חטאת ובחיי ראשי אע"פ שנראית זרה בעיני היא מתוקנת בחטאת העוף הבאה על הספק אינה ראויה למזבח אלא דמה אבל בשרה לא שאם עלתה נמי תרד הלכך אשם תלוי הוא דמחייב שמא לא ילדה אבל אשם תלוי יש ממנו למזבח דמו ואימוריו ובשרו נאכל הלכך הוי ככל הקרבנות הראויים בפנים ואם הקריב דמו או אימוריו בחוץ חייב חטאת עכ"ל, ועיי"ש בכס"מ שמיישב דעת הרמב"ם אולם בשו"ת חכם צבי סי' קס"ג האריך בזה ותמה מאד על הכס"מ ומבאר דעת הראב"ד באופן נפלא ועייש"ה שמחלק בין שחיטת אשם תלוי בחוץ לבין זריקה והקטרה דבשלמא בשחיטה איכא למימר דאינו חייב משום דכיון דאילו מתיידע לן קודם שחיטה שחטא או שלא חטא הרי אינו ראוי כלל להקרבה שהרי גם לאחר שחיטה כי מתיידע לו שחיטתו פסולה ונמצא שאינו ראוי בפנים והוי רק ספק שחוטי חוץ משא"כ בזריקה והקטרה דכי מתיידע לו לאחר זריקה הזריקה כשרה והבשר יאכל ופשיטא שמעלה את אימוריו לכתחלה ולכן הדבר ברור שראוי לחייבו חטאת אליבא דכו"ע על זריקה והקטרה כיון שהוא מתקבל בפנים אף אם יודע לו