ויוסף שאול (אלישר) קכו

גז"ש לענין חייב באחריותו (בכורות כ"א ע"ב) והוי מופנה אלא שבאה ההלכה והעמידה את עולת ראיה לשתי כסף וזה לא מבטל הגז"ש דאין כאן דין חדש אלא שינוי באותו למד עצמו ובזה כ"ע מודים דילפינן מהלכה כמו שביארנו (ואולי שזו היא כונת הגאון נוב"ש, ואין הס' כעת ת"י ואשמח אם זכיתי לדעתו)

ולעיקר תירוצו של הצל"ח דכיון דילפינן גז"ש מועדו גוף הדין דתמיד דוחה טומאה וכו' ילפינן גם גז"ש להלכה וכו' ק"ל ממ"ש התוס' לעיל ס"ו ע"א ד"ה מה מועדו וכו' דילפותא זו מה מועדו פליגי בה תנאי אי מדין גז"ש ילפינן או ממשמעות המקרא יעי"ש, ולפי"ז הי"ל לס"ד להקשות על רבא תינח למ"ד דמטעם גז"ש ילפינן אלא למ"ד דממשמעות המקרא ילפינן הרי אין כאן גז"ש לדברים אחרים ואין לילף מהלכה

ויש להוכיח בדברי ר' יוסף דס"ל דממשמעות ילפינן לה ולא מגז"ש דאי ס"ל דמגז"ש ילפינן מאי מספ"ל אי ילפינן תמיד מפסח או לא כיון דיש גז"ש אמאי לא נילף תמיד מפסח ואין לומר דהיא גופא מספ"ל אי ילפינן מהלכה או לא דא"כ מאי מתרץ רבה דילפינן ק"ו מהלכה וגם רבא איך פשט ליה לצד אחד מצדדי הבעיא מבלי שום הוכחה, אלא ודאי דממשמעות המקרא ילפינן ומספ"ל אי ילפינן במה מצינו תמיד מפסח וע"ז תירץ רבא דילפינן מגז"ש והיינו רק דין זה דטומאת התאום, וכשהגדתי קושיתו זו על הצל"ח לכת"ר שליט"א הראה לי ס' הצל"ח שהוא נרגש מזה וכתב וז"ל ולפי"ז מאן דיליף משמעות מועדו לענין שבת וטומאה א"כ לא ילפינן מג"ש שום דבר אחר רק טומאת התאום שהוא הלל"מ אז באמת לא ילפינן ג"ש מהלכה ואין התר טומה"ת בתמיד ושאר קרבנות עכ"ל, ומשום דדבריו אלו לא מישבים הערותי שלפיקע"ד הן חזקות לא העברתי קולמוס

, מ"ש כת"ר שליט"א דבתירוץ הצל"ח ניחא גם קושיתו של הנוב"ש ממס' מכות וכו', אחהמ"ר קשה דאיך תפס רבא דין זה דהוא פלוגתא דר"א ור"י כדבר מוסכם דילפינן ג"ש מהלכה בפרט דלפי דבריו אתי במכ"ש דאפי' בהקש בדבר המותר לפיך שהוא שייך טפי מטוה"ת עכ"ז פליגי, ויש סובר דאין לאקושי כ"ש לטוה"ת וכבר הרש"ש עמד ע"ז בפסחים ד' פ"א שהביא תירוץ הצל"ח וכתב וז"ל ועיין במכות י"א דפליגי בכה"ג ר"מ ור"י בלימוד דהקש יעי"ש

על קושיתו החזקה על הגאון חמד משה דנעלם ממנו סו' דמכות לפיע"ד דמכל המקומות שאמרו הטעם דתפילין צריכים עור של בהמה טהורה הוא מקרא דתורת ד' בפיך מן המותר לפיך קשה לדבריו לכן נ"ל לבאר פי' הסוגיא הנ"ל לפי דרכו והוא דקשה לומר דמילת תורת ד' נאמר על תפילין אף שלא מצינו שנקראו תורת ד' וס"ת שהוא תורת ד' יותקש לתפילין אלא ודאי דתורת ד' רק על ס"ת נאמר שהוא תורת ד' באמת ומדסמך ס"ת לתפילין אמרינן דגם תפילין נכללו במילת תורת ד' לענין דרשה מן המותר בפיך ובזה תלוי מחלוקתם בס"ת שתפרו בפשתן דלמ"ד פסול סבר כיון דתפילין נכללו במילת תורת ד' לענין מותר לפיך ממילא הותקש גם ס"ת לתפילין לענין תפירה בגידין, ומ"ד כשר סבר כיון דההלכה היא מחוץ לאותו הקש המפורש והוא דין חדש לא ילפינן מינה, ויש סמך לפירוש זה מדברי הרמז"ל פ"ט מהל' ס"ת הל' י"ג וז"ל וכשתופרין היריעות אין תופרין אלא בגידין של בהמה או חיה טהורה כמו שתופרין בתפילין ודבר זה הלל"מ עכ"ל, דמהש"ס נראה דהלל"מ הוא על התפילין ולא על הס"ת אבל לפי האמור דגם ס"ת וגם תפילין נכללו במילת תורת ד'