עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryויוסף שאול (אלישר)

ויוסף שאול (אלישר) קכב

Veyosef Shaul- Elishar 122 · ויוסף שאול (אלישר) · free full Hebrew text

Open in the reader →

גופיה דאמר טהורה היינו רק מה"ת נימא דשמואל טהורה ממש קאמר וברה"ר וכל המשניות בדיני כתמים היינו ברה"י והרמב"ם בפ"ט מהל' אי"ב הל' ל"ב כתב שלש נשים וכו' וכן אם ישבו במטה אחת וכו' ומדקאמר ישבו ולא קאמר שהיו ישנות במטה משמע שהיו נעורות ועיין לה"ה שם וא"כ קשה כיון שהן ג' הן רה"ר לטומאה ואמאי טמאות נימא ספק טומאה ברה"ר

אחהמ"ר ל"ז להבין דבריו במאי דהקשה לס"ד דהשואל אמאי לא תירצו בגמ' דשמואל דאמר טהורה היינו אפי' מדרבנן ומיירי דרה"ר וכל המשניות היינו ברה"י, א) ק"ל דלפי"ז שמואל לא נתן שום טעם לדבר כ"א דמדאורי' טהורה ובשלמא לרב אשי נקט שמואל קרקע עולם לאשמועינן דאפי' מדרבנן טהורה (עיין מהרש"א ע"ד התוס' ד"ה מודה שמואל) אבל לדברי הנוב"י עיקר טעמו של שמואל שהוא ספק טומאה ברה"ר חסר בדבריו

ב) אף אם נניח שט"ס נפל בס' הרמב"ם שהיה לפניו והיה כתוב בו וישבו אין דבריו מובנים לי לאיזה צורך הוכיח שהיו ערות בכדי להק' דהוי רה"ר כאילו אם היו ישנות אין להם דין רה"ר דזה אינו דא"כ בב' נזירים כשהקשו התם שני נזירים והוא הרי תלתא והוי רה"ר לישני דהיו ישנים

ג) והנה הוא ציין לה"ה כאילו ה"ה הביא סברת החולק על הרמז"ל ולדעתי אין שיטת ה"ה דאם הביא סברת החולק לכתוב בדרך "עוד כתבו" בפרט שסברה זו היא ס' הראב"ד הביא הרא"ש במס' נידה

ד) ועל הכל איך אשתמיט מניה דברי התוס' בסוטה כ"ח שהקשו קושיתו זאת דכיון דהן ג' הרי הוא רה"ר ואפי' ישנות. דברי הרב

שם אהע"ז סו' פ"ג, במש"כ לבאר דברי רבנו שמשון ב"ר אברהם שהביא הב"י באהע"ז סי' קי"ט ד"ה מצאתי וז"ל אבל רבנו שמשון גירסתו היא מה שאמר בירושלמי עבר וגירש אסור לא קאי על הנפקותות שבינייהו, ולפי גירסתו נזכר בירושלמי עבר וגירש אסור "קודם" דברי ר' נחמי' בר עוקבן וכך היא הגירסא שלו נשתטה לא יוציא דבי ר' ינאי אמרו מפני גרירה, רבי זעירא ור' אילא תרוייהון אמרו שאינה יכולה לשמור גיטה עבר וגירש אסור, ר' נחמי' כו' אמר תלתא כו' ולפי"ז מתחילה פסק ותני עבר וגירש אסור והיינו לכולהו לישני, ושוב אמר ר' נחמי' תלתא פי' תלת מילין א"ב, יש לה אב מ"ד מפני גרירה אסור, מ"ד מפני שא"י לשמור יש לה עתים כו' וכונתו יש לה עתים שהיא חלומה ואז מתגרשת, ושוב נזכר בירוש' ויכולה היא לשמור את גיטה זהו הנפקותא השלישית ור"ל שיכולה לשמור את גיטה וא"ו לשמור את עצמה למ"ד מפני גרירה אסור ולמ"ד מפני שא"י מותר. והסופר כשראה בירוש' בסיום הנפקותא השנית ומיד מפני שא"י לשמור את גיטה יש לה עתים ויכולה היא לשמור את גיטה לא הבין הסופר שמה שסיום הירוש' ויכולה היא לשמור את גיטה הוא ענין בפנ"ע נפקותא אחרת והי' סבור שהוא קאי אדלעיל וכשראה שנזכר שתי פעמים ויכולה היא לשמור את גיטה סמוכים הי' סבור שטעות נפל בירוש' ודלג הסופר סיום דברי הירוש' ויכולה היא לשמור את גיטה