ויוסף שאול (אלישר) קיח

דברי הרב

שם סימן תל"ט סק"ג, כתב לבאר דברי התוס' בחולין ט' ע"ב ד"ה התם וכו' במש"כ בהא דקאמר הש"ס ב' נזירים והך דקאי הוי להו תלתא וספק טומאה ברה"ר ספקי טהור ואמאי מביאין קרבן טומאה, ומשני באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם, והק' התוס' א"כ הו"ל ספק טומאה ברה"י וספיקא טמא ואמאי מביאין קרבן טהרה, ותירצו כיון דהך ספק טומאה ברה"י מסוטה ילפינן לא ילפינן מיני' אלא כמו סוטה דיכול להיות טמאה או טהורה, אבל כאן דאחד מהן ודאי טהור וא' ודאי טמא אינו דומה לסוטה, אבל מעיקרא דס"ד דהוי רה"ר ניחא וכו' אע"ג שודאי הא' מהן נטמא דלאו מסוטה גמרינן להו אלא מטהרין להו מכח דמוקמינן להו בחזקת טהרה עיי"ש, והקשה בישוע"י דלפי"ז מאי משני הש"ס באומר ראיתי טומאה שנזרקה דהוי רה"י מה בכך כיון דלא ילפינן מסוטה לא טומאת רה"י ולא טהרת רה"ר היכי דא"י להיות כמו סוטה אך מחמת חזקת טהרה הקשה הש"ס א"כ אף באומר ראיתי טומאה שנזרקה ביניכם מ"מ כיון דלא ילפינן מסוטה א"כ נוקמי' אחזקה ברה"י כמו ברה"ר והוא תימה באמת, וראיתי שהרגיש בדבר מהר"ש, ואמנם באמת הדבר נכון מאד, דבאמת חזקה זו ל"מ דממנ"פ אחד מהם נטמא ומה חזית דאזלת בתר חזקה דהאי גברא ניזול בתר חזקת טהרה של השני אלא דבעת שאנו דנין על זה אין אנו דנין על השני, אבל ברה"י ממנ"פ אם באת לדון רק ע"ז הרי ספק טומאה ברה"י ספיקא טמא, וע"כ צ"ל דהוי דבר שא"א להיות כמו סוטה והיינו מחמת השני שעמו וכיון שע"כ אתה צריך לדון מחמת שאחד מהן נטמא בודאי והיינו כיון שהם שנים הוו כבא לשאול עליו ועל חברו או כמו באים שניהם בב"א, כיון שעל שניהם אתה דן ומחמת כן חשבתי אותם כדבר שא"י להיות כמו סוטה, אבל ברה"ר דאי באת לטהר מחמת ס"ט ברה"ר אין אתה צריך לדון עלה מחמת השני וע"כ אף שאין הדבר יכול להיות כמו סוטה שייך לאוקמי אחזקה ולטהר מחמת חזקה דהוו כמו בא זה בפנ"ע וזה בפנ"ע והדברים ברורים כשמש בצהרים בכונת התוס' כו' עכ"ל

ואם כי דבר חכמה הוא אבל יש להעיר הא התוס' פסחים י' ע"א ד"ה בב"א, כתבו דאינו אלא מדרבנן דמדאורייתא אפילו בב"א טהורים, (הביאו הוא בעצמו שם בא"ד) וא"כ אמאי מביאין קרבן טומאה הא מדאורייתא טהורים הם, ועי' פרמ"ג סי' ק"י דיני ס"ס בש"ד ס"ק כ"ה שכ' בזה"ל ובההיא דב' נזירים דמביאין קרבן טומאה יש לעיין מפסחים י' ע"א שכ' התוס' בב"א טמאין מדרבנן אף דא' ודאי טמא, ולכאורה אינו מובן מאי ק"ל מהא דמביאין קרבן טומאה הא הוי ספק טומאה ברה"י, ונראה שהפרמ"ג כוון לביאורו של הישוע"י, דלכן בב' נזירים ברה"י מביאין קרבן טומאה אע"ג דלאו מסוטה וילפינן לה וכמוש"כ בתוס' לענין רה"ר, וע"כ כמוש"כ בישוע"י כיון שע"כ אתה צריך לדון עליו ועל חברו הוי כבאים שניהם בב"א וכנ"ל, ולזה ק"ל הא כ' התוס' בפסחים י' ע"א דבב"א טמאים רק מדרבנן וכקושיתנו אנו

והנה בפרמ"ג שם תירץ דדוקא התם לענין טהרות שעשו אוקמי' אחזקה הטהרות משא"כ ב' נזירים דאיתרע חזקתייהו כו' מביאין קרבן טומאה כו' ודבריו צ"ע דא"כ גם ברה"ר ליהוי ספק טומאה לפי"ד התוס' דלאו משום