ויוסף שאול (אלישר) קטז

והיא דעת רבנו שמרי' הנ"ל חמיר תוספת שבת מביה"ש ואסור

ומש"כ בישוע"י להוכיח מדברי התוס' ביצה ד' ע"א דבתו"ש אין איסור מוקצה דאל"כ הו"ל למימר אתקצאי מחמת איסור מוקצה של תוספת שבת, נראה שיש לדחות משום דאתקצאי לא אמרינן אלא היכא שנאסר בתחילת היום מחמת קדושת אותו היום, ולכן בביצה שנולדה בזה שאסורה ביומו משום קדושת יו"ט גם זולת קדושת תוספת שבת, נמצא דקדושת שבת אינה סיבת האיסור לאוסרו בתחילת קדושת היום, אלא אחרי עבור קדושת יו"ט אבל מפאת קדושת שבת לא נאסרה בתחילה לכן לא שייך בי' אתקצאי, משא"כ בתוס"ש דעלמא שפיר י"ל דמוקצה אסור

ונראה נמי לפי"ז ביו"ט של ר"ה שחל בשבת ויום א', דמותר לשחוט התרנגולת במוצ"ש, ולא אמרינן כיון דר"ה יומא אריכתא והוי קדושה אחת, ויאסר מטעם אתקצאי, וכמוש"כ הר"ן ריש ביצה, דלמ"ד שבת ויו"ט קדושה אחת היא אסור לשחוט תרנגולת במוצ"ש, דשאני ר"ה כיון דמחמת קדושת ר"ה לא איתסר בשחיטה, והא דנאסר בשבת הוא מחמת קדושת השבת ולא מחמת קדושת יו"ט של ר"ה לא אמרינן בזה אתקצאי וכנ"ל

שם סי' של"א ס"ק ד', כתב שכמה שנים הי' מסתפק כיון דאנן קימ"ל דמדרבנן צריך להוסיף מחול על הקודש, ושיעור תוספת זה הוא קודם זמן ביה"ש, אמאי לא נימא כיון דביה"ש ספיקא הוא כו' וצ"ל כיון דמה"ת אסור לעשות מלאכה ביה"ש א"כ אין כאן הוספה מחול על הקודש דהרי אסור במלאכה מה"ת ומה הוספה הוא על דבר תורה ואף אי נימא דביה"ש יום הוא מ"מ אין כאן מוסיף מחול על הקודש, ומזה הבאתי בקונטרס התשו' ראי' לדעת הסוברים ספיקא דאורייתא לחומרא הוא מה"ת, דאי נימא דהוא גופא אינו רק מדרבנן הוספה זו למה, ולמה לא נחשב ביה"ש להוספה עכ"ל

גם בזה העלים בדבריו דברי הראשונים הרא"ש והר"ן פרק בתרא דיומא שכתבו כן להדיא, וז"ל הרא"ש תוספת זה צריך שיהא קודם ביה"ש, דאילו ביה"ש ספק יום ספק לילה הוא ואם עשה מלאכה בשני ביה"ש אם בשוגג חייב חטאת ואינו נקרא תוספות דבלאו ריבוייא דקרא צריך לפרוש מספק כו', והביאו הב"י בשו"ע או"ח סי' תר"ח עיי"ש, וכ"כ הר"ן בביצה ל"א ע"א, בשם יש מפרשים וכתב עוד ול"נ כיון שצותה תורה תוספת צריך להוסיף מחול על הקודש איזה זמן חוץ מן הזמן שהוא נזהר בו מן הספק, שאם לא כן לא הי' צריך להזהיר על התוספות, וזה על דעת מי שסובר דמאי דאמרינן דספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא היא עכ"ל

אלא שיש להעיר על הר"ן דנראה מדבריו אלו דס"ל דביה"ש קמא ל"ח איקבע איסורא, ולכן הוצרך לומר שזה על דעת מי שסובר דספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא, וזה סותר דבריו בפרק בתרא דיומא שכ' דגם ביה"ש קמא נמי חשיב איקבע איסורא וחייב אשם תלוי

וכ"כ הפר"ח ביור"ד ריש כללי ס"ס ד"ה אמנם וז"ל אבל בפ' במה מדליקין דף ל"ה א' כתב רש"י דאבה"ש קמא מביא אשם תלוי, וכ"כ הר"ן במס' יומא, ובאמת שכך מראין הדברים משום דהו"ל כחתיכה משתי חתיכות שהרי יום חול ויום שבת לפנינו שהוא יום האסור בודאי וכדמוכח מפשטא דמתני' דכריתות וכן נראה מדברי הרמב"ם בהלכ' שגגות וכו' עכ"ל, אלא שיש להעיר טל הפר"ח דכיון כתב בדעת הרמב"ם דס"ל כדעת הר"ן ביומא דביה"ש קמא נמי חשיב איקבע