ויוסף שאול (אלישר) קטו

ומשטח לשונו של הר"ן נראה דהוא הקפיד שלא יתפללו שם עם הס"ת מדכתב שהיו נוהגים להתפלל קודם ואח"כ היו יוצאים כל העם לביה"ק, וע"ז הזהיר שלא יוציאו ס"ת ויתפללו שם. אבל בשביל הוצאת ס"ת לחוד לא הקפיד מדלא נקט כלשון הסמ"ג בסו"פ הל' אבילות וז"ל תניא בפ' מ"ש אל ילך אדם בתוך ד"א של קבר ותפילין בראשו או ס"ת בזרועו ולא יתפלל שם עכ"ל, נראה שהוא הקפיד אפי' על כל דבר לחוד ויותר היה יכול לפשוט מדברי רבינו יונה בברכות דכתב וז"ל דלקרוא אפי' בלא ס"ת אין לו לקרוא בביה"ק משום לועג לרש אלא מפני שאי אפשר לקרוא פסוקי תורה אלא בספר דדברים שבכתב לא ניתנו לאומרם בע"פ לפיכך אמרו ס"ת אבל אפי' בלא ס"ת אסיר ור"ל לא יהלך בתפילין וגם לא יקרא וגם לא יתפלל עכ"ל, הרי דסבר להדיא דהוצאת ס"ת לחוד לא הוי אסור

ונ"ל דהנוב"י רצה לפשוט ספיקו מדברי הברייתא ומצא דאין לסמוך משום דגם הרמז"ל וגם הטור סתרו דבריהם, ועיין להגאון יוסף חנינא ליפא עמ"ס ברכות שיצא לישב הסתירות ובסוף כתב ועפי"ז נפשט לי השאלה ששאל הנוב"י. הערות על הישועות יעקב ה

דה"ר בישוע"י או"ח סי' רס"א ס"ק ה' מסתפק אי אסירי שבותים בתוספת שבת וכתב דלכאורה נראה דהדבר דומה לביה"ש, כמו דלא גזרו על שבות ביה"ש כן איסור תוספת אינו אלא על איסורי תורה ולא על איסורי דרבנן כו', דאף שקבל על עצמו תוספת שבת היינו לענין איסור תורה ולא לענין איסור דרבנן כו' וכן דן שם לענין מוקצה אי אסור בתוספת שבת ומביא ראי' מתוס' ביצה דף ד' ע"א שהקשו אהא דאמרי' שבת ויו"ט רב אמר נולדה כו' ואמאי לא קאמר משום דאיתקצאי לביה"ש דילמא יום הוא כו' ותירצו דמוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן, ביאור הדבר דאי הוה ידעינן שכבר הוא לילה היו מותרין ואם לאו לילה היא לא אתקצאי בתחילת היום כו' ועדיין קשה נימא דנאסר בתחילת יום הבא משום תוספת שבת, אלא ע"כ דשיטת התוס' דאיתקצאי ביה"ש משום איסור מוקצה ומ"מ אינו אסור משום תוספת שבת. דדין קבלת תוס"ש וכן מצות תוס"ש בכניסתו וביציאתו אינו אלא לענין תורה גמור ולא בשביל איסור מוקצה והוא ראי' ברורה עכ"ל

ופלא שהעלים עין מדברי השו"ע המפורשים שם בסעי' ד' דאחר עניות ברכו אעפ"י שעדיין יום הוא אין מערבין ואין טומנין משום דהא קבלו לשבת עליהן כו', והוא מהמרדכי פרק במה מדליקין סי' ר"צ משם רבנו שמרי' דאחר קבלת שבת אין יכול לערב, הרי להדיא דשאני תוספת שבת מביה"ש, ואסירי שבותי דרבנן גם במקום מצוה, וכמוש"כ המג"א שם ס"ק י"ב, וע"ע בשו"ע שם סי' שצ"ג סעיף ב' שהביא המחבר בזה ב' דעות, וז"ל אחד עירובי חצירות ואחד שיתופי מבואות מערבין אותם ביה"ש ואפילו אם כבר קבל עליו תוס"ש, ויש אוסרים אם קבל עליו תוספת שבת ע"כ, הרי שספק זה במחלוקת שנוי', לדעת הא' היא דעת רבנו יואל שרי שבותי דרבנן בתוספת שבת כבביה"ש, ולדעת ב'