ויוסף שאול (אלישר) יא

דבר שיש בו נזק נימא סתם כל חיה וכו' והייתי אומר שיש בו נזק אסור אבל שאין בו נזק יש חילוק אם הוא חיה דקה מותר לכ"ע ואם הוא חיה גסה למר כדאית ליה אסור משום מלאכה ולמר כדאית ליה מותר משום מלאכה אבל אסור במקום שנהגו שלא למכור

דף י"ט ע"א אמר ר' אבדימי בר חמא כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו וכו' ועיין בח"א דכתב דאפילו בזולת מעשה וקשה דהוי היפך מה דאמר רב הונא דף י"ז ע"ב כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו אלוה שעל זה דאג רבי חנינא בן תרדיון שלא ינצל. וי"ל דדברי הגמ' לעיל י"ז ע"ב קאי אמעשי דגמ"ח ודברי מהרש"א קאי על מעשה דמלאכה דוגמת וכל אשר יעשה יצליח דהיינו עניני עשיית מלאכה

דף כ' ע"א מסייע ליה לרב דאמר רב אסור לאדם שיאמר מה נאה עובדת כוכבים זו מיתיבי מעשה ברשב"ג וכו' ולאסתכולי מי שרי מתיבי וכו' ותירצו קרן זוית הואי, הנה מהתירוץ נראה דהתיובתא היא דוקא לרשב"ג ולכאורה גם לרב דתלה האיסור באמירה נראה דראיה מותר דאם לא כן איך יחנם אם לא שראה, ואם נאמר דרב איירי שבמקרא ראה עובדת כוכבים גם על רשב"ג נאמר כזה, ודקארי לה מאי קארי לה וי"ל דרב איירי במקרה שראה, אבל רשב"ג שאמרו עליו וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר זאת אומרת שהסתכל בה וע"ז איתיביה שאסור להסתכל ובערכין דף י"ד הגירסא שם מה נאה כנעני זה. ועוי"ל דלפי תי' הגמ' ורב אודויי וכו' א"כ גם רב מודה בעובדא דרשב"ג דשרי לאיסתכולי כדי להודות לה' וע"ז פריך לתרויהו ולאסתכולי מי שרי

דף כ"ג ע"א ממאי דלמא דכ"ע לא חיישינן לרביעה וכו' לא ס"ד דקתני סיפא וכן הים ר"א פוסל וכו' ודלמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"א אלא בפרה דדמיה יקריה וכו' אלא הא דתניא לוקחין מהם בהמה מני לא ר"א ולא רבנן וכו' עיי"ש והנה בסוגיא זו נתעוררו לי איזה דקדוקים, א' כשהקשו ודילמא דכ"ע לא חיישינן לרביעא וטעמא דר"א משום כדרב יאודה אמר רב, אמאי לא תירצו א"כ משנתינו דאין מעמידין דקתני משום דחשודין על הרביעה מני, ב' אמאי לא דחו סברא זו מטעם הסיפא וכן היה ר"א פוסל וכוי. ג' כשהקשו ודלמא עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר"א אלא בפרה דדמיה יקרים אמאי לא דחו זאת מטעם הסיפא דדוקא ר"א פוסל בכל הקרבנות אבל רבנן מכשירים ולמה לו להביא ברייתא דלוקחים ולא מאותה משנה עצמה דקתני ולא זאת אלא אף כל קרבנות הצבור והיחיד וכו' ופירושו דפליגי

ע"ב וכי תימא הכי נמי והאמר רב יאודה אמר שמואל שאלו את ר"א וכו' ועוד קתני סיפא לשנה האחרת נולדה לו פרה בעדרו וכו' ופירש"י בד"ה ועוד לשנה הבאה וכו' אלמא לית ליה קיחא לר"א ק"ל אמאי לא מקשה ישר מר"א דידיה אדידיה דהוא אסר לקנות פרה מעכו"ם ואיך נכנסו חכמי ישראל אצלו לקנותה ולמה תלו קושייתם על ר' שילא וי"ל דהמקשן כבר ידע הסיפא דקתני אמ"ל ר"א משם ראיה ישראל היו משמרים אותה וכו' ור"א דאסר במקום דאין משמרים אותם ולא מק' אלא לר' שילא דתלי טעמא דר"א משום קיחה תחי' הק' לו מן הרישא ושוב הק' לו מן הסיפא דאפילו אם משמרים אותה סו"ס היא נקחית מן העכו"ם

דף כ"ז ע"א גמ' וסבר ר' יהודה וכו' לכאורה קושיה זו שייכה