ויזרע יצחק ט

כדמותנו נעשה אדם בשותפא כלל דכר ונוקבא בצלמנו עתירי כדמותנו מסכני דהא מסטרא דדכורא עתירי ומסטרא דנוקבא מסכני כמה דאינון בשותפא חדא וחס דא על דא ויהיב דא לדא וגמיל ליה טיבו הכי אצטריך ב"נ לתתא למהוי עתירא ומסכנא בחבורא חדא ולמיהב דא לדא ולגמלאה טובא דא לדא וכו' רזא דנא חמינן בספרא דשלמה מלכא דכל מאן דחס על מסכני ברעותא דלבא לא משתני דיוקניה לעלם מדיוקנא דאדה"ר וכיון דיוקנא דאדם אתרשים ביה שליט על כל בריין דעלמא בההוא דיוקנא וכו' ובג"כ נעשה אדם כתיב הכא עשיה וכתיב התם שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז ע"ש ובפ"ק דב"ב אמרינן צדקה תרומם גוי וגו' אלו ישראל שנאמר ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שעושים אה"ע חטא הוא להם שאינם עושים אלא להתייהר וכו' לכן ישראל שעושים צדקה לשמה נקראים אדם דדיוקנא דאדם הראשון אתרשים בהו ושולטים על כל הבריות וזהו וצדקה תרומם גוי אלו ישראל שמתרוממים על כל הבריות ונקראים גוי אחד בארץ ואה"ע שאין עושים צדקה אלא להתייהר אינם קרויים אדם דלא אתרשים בהו דיוקנא דאדם הראשון ורמז צדקה צד"י דל"ת קו"ף הי"א ההעלם גימטריא ישראל (א"א ר"ל אם תחשוב אותיות המילוי לבד שהם נעלמים כזה ד"י ל"ת ו"ף י"א) והם עושים צדקה לשמה וקרויים אדם וזהו נעשה אדם כתיב הכא עשיה וכתיב התם שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז כנז' שם וכן אמרינן והיה מעשה הצדקה שלום דע"י הצדקה יש שלום כמשה"כ ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ דדיוקנא דאדם אתרשים בהו ועי"כ שולטים על כל הבריות וכולם זעים ודחלים מהם וא"כ העני המקבל עושה טוב עם הנותן דעי"כ נרשם בו דיוקנו דאדם וכל הבריות נכנעים לו ולהכי מייתי קרא דשם האיש אשר עשיתי עמו וגו'

ועוד א"ל דבפ"ק דב"ב א"ר אב"י כל צדקה וחסד שישראל עושים בעוה"ז שלום גדול ופרקליטי' גדולי' בינם ובין אביה' שבשמים וכתב הת"ח ז"ל משום דאמרינן בב"ר בשעה שבא הקב"ה לברא את האדם נעשו המלאכים כתות כתות כת של חסד אמרה יברא שהוא ג"ח ואמת אמר אל יברא שכולו שקרים צדק אמר יברא שהוא עושה צדקות ושלום אמר אל יברא שכולו קטטות מה עשה הקב"ה נטל את האמת והשליכו לארץ וכו' הרי דע"י צדקה וחסד שהאדם עושה בעוה"ז לא השגיח הקב"ה בכת שלום נמצא בשעה שאין ישראל עושים צדקה וחסד יש מקום תלונה לכת שלום על בריאת האדם פי' וכאלו אין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים לכך אמר כל צדקה וחסד שישראל עושים עושים שלום גדול וכו' דאין לכת שלום תלונה ופרקליט' גדולים דכת של צדק וחסד נעשים מליצי יושר ע"ש ואפ' דגם כת שלום מליץ יושר דע"י הצדקה וחסד נמשך השלום שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום וז"ש נעשה אדם פקודא למיחן למסכני וכו' דלא נברא האדם אלא שיהיה עושה צדקה וחסד דבלא"ה יש מקום תלונה לכת שלום שלא יברא אבל כשעושים צדקה וחסד נח לו שנברא כמ"ש צדק וחסד יברא שהוא עושה צדקה וג"ח והם נעשים פרקליטי' גדולים כמ"ש הרב בינה לעתים דרוש ד' מ"ש בפ' ב"מ עלה למטה ונפל דומה עליו כאלו העלוהו לגרדו' לידון שאם יש לו פרקליטי' גדולים ניצול ואם לאו אינו ניצול ואלו הן פרקליטי' של האדם תשובה ומע"ט כי דבר מוסכם הוא היות במלאכי מעלה מליצי יושר לבקש רצון על ישראל אם בכללות אם בפרטות ואלו עושים כן על צד החסד אמנם יש עוד מליצים אחרים טובים מאלה מועילים יותר אל האדם והוא מ"ש התנא במסכת אבות רי"א העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט א' וכו' כי ישראל בעשותם מצות ומע"ט נבראים מהם מלאכים ונבראו לתכלית זה וקנינו ממש הם הפרקליטי' האמת שיוכלו להליץ בחזקה כי כל עצמם נבראו לתכלית זה וז"ש שאם יש לו פרקליטים גדולים וכו' כי לינצל האדם צריך שיהיו לו פרקליטים ולא פרקליטים דבחוץ מלאכי מעלה שהוא לא בראם אלא פרקליטים גדולים אותם פרקליטים של אדם שהוא עצמו בראם ונקראים שלו והם מליצים בעדו וכו' יע"ש וז"ש כל צדקה וחסד שעושים הם פרקליטים גדולים וכו' לפי שחסד וצדק הליצו בתחלת בריאת האדם מצד החסד ואם ישראל עושים צדקה וחסד נבראים מלאכים והם נותנים עז למלאכי צדק וחסד ונעשים פרקליטים גדולים

ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו וגו' כתב הרב כי יש באדם פנימיות וחיצוניות וכן באדם העליון ובפנימיות שהם המוחין שם הוי"ה וכו' והחיצוניות שם אלהים וכו' וז"ש הכתוב ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם ו' שהוא שם הוי"ה ז"א והב' בצלם אלהים ממש ואפשר דלכך ישראל נקראים אדם ואין אה"ע נקראים אדם שנאמר אדם אתם ודרשו רז"ל אתם קרויים אדם ואין אה"ע קרויים אדם לפי שישראל יש להם שני צלמים צלם דהוי"ה ז"א שהוא גימטריא אדם וצלם אלהים ג"כ אדם גימטריא מ"ה מ"ם ה"א גימטריא אלהים כמ"ש הרשב"ץ בספר מגן אבות פ"ב גבי חביב אדם שנברא בצלם וכו' יע"ש ואפשר צלם הוי"ה סוד ויורהו ה' עץ וגו' שם הוי"ה כזה י"פ ה' ן' ה"פ יו"ד ן' ו"פ ה' ל' ה"פ ו' ל' גימטריא עץ גימטריא צלם וכתבו המפרשים ישמחו השמים ותגל הארץ ר"ת יהו"ה וס"ת צלמו כאשר יהו"ה בראשם אז צלמו קיים וזשה"כ סר צלם מעליהם ויהו"ה אתנו וגו' ולדברי הרב ישמחו וגו' ר"ת יהו"ה וס"ת צלמו דבפנימיות צל יהו"ה

אלה תולדו"ת השמים והארץ וגו' כתוב בב"ר וכן בש"ר סדר משפטים סי' ב' וז"ל אתה מוצא כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים אלה תולדות השמים והארץ ואלה תולדות פרץ וטעם גדול יש להם למה אמרי אלה תולדות השמים והארץ מלא מפני כשברא הקב"ה את עולמו לא היה מלאך המות בעולם ובשביל זה הוא מלא וכיון שחטא אדם וחוה חסר הקב"ה כל תולדות שבמקרא וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא שמשיחנו עומד ממנו ובימיו הקב"ה מבליע המות שנאמר בלע המות לנצח וגו' ונראה כמ"ש בזוהר ובתיקונים בפסוק וישם ה' לקין אות וכו' דא אות ו' דהיא חיים וכו' וכן בזוהר ס"פ במדבר בפ' אליך ה' נפשי אשא וגו' דלא אית בה ו' דודאי דרגא דחיי היא ע"ש לכן כשברא הקב"ה את העולם ולא היה מלאך המות כתיב תולדות מלא ו' אות החיים וכיון שחטא אדם וחוה שאז שלט מה"מ חסר ו' וכיון שעמד פרץ שמשיחנו עומד ממנו ובימיו בלע המות לנצח נאמר בו תולדות מלא ו' אות חיים

ואפשר לרמוז כי א' ב' ג' ד' ה' ו' עולה כ"א ושלשה מלוי שבה וי"ו וא"ו ו"ו גימטריא מז' וכ"א גימ' חיים

ועוד א"ל מ"ש באדרת נשא דף ק"ל ביומי מלכא משיחא יתער עתיק יומין רוחא דנפיק ממוחא סתימא דכולא וכל רוחין דלתתא יתערון עמיה אינון רוחין קדישין דז"א ואינון שתא רוחין אחרני' דכתיב רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' דתני' כתיב וישב שלמה על כסא ה' וכתיב שש מעלות לכסא וכו' לכן כשברא הקב"ה את עולמו היה שלם בשש רוחין קדישין רוח חכמה ובינה עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' לכך כתיב תולדות מלא ו' וכשחטא אדם וחוה נחסרו מכל העולם עד מלך המשיח לכן כתיב תולדות פרץ מלא שזכה בהם משיחנו שעומד ממנו

ועוד א"ל כמ"ש בזוהר ריש ויקרא בפסוק שאל לך אות אות ממש וכן ברחב מה כתיב ונתתם לי אות אמת דא אות ו' דדא אות אמת וא"ת שאר אתוון לאו אינהו אמת אלא אות דא אות אמת אקרי וכו' וכתב הרמ"ז וא"ת שאר אתוון וכו'