ויזרע יצחק ח

שבעת הימים כאור שברא הקב"ה בתחלה וגנזו בג"ע ע"ש וזה רמז כי טוב גימטריא מ"ט (א"א ר"ל עם שתי תיבות כי טוב) ואפשר שזשה"כ מה רב טובך אשר צפנת וכו' על האור הטוב שגנזו לצדיקים שנאמר בו כי טוב שגימטריא מ"ט

נעשה אדם אמרו רז"ל ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויים אדם ואין אה"ע קרויים אדם וכתב הרב ח"א בב"ב דף קס"ד גבי ג' עבירות אין אדם ניצול מהם בכל יום וכו' וקשה דלא שייך לשון עבירה כיון דא"א לינצל מהם ועוד למנ"מ איצטריך למימר הכי דאין אדם ניצול וכו' ונראה לומר כי שם אדם מונח על הממוצע בין העליונים ובין התחתונים כדאמרו אברא אותו מן העליונים ומן התחתונים זכה הוא מן העליונים לא זכה הוא מן התחתונים לכך אה"ע דלא זכו והם מן התחתונים אינם קרויים אדם כדאמר' אדם אתה וכו' וישראל שזכו הם מן העליונים כמ"ש ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה וכו' ובפרק א"ד דרשו במעלת החכם כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו וכו' כלומר שיהיה האדם נמשך במעשיו שיהיה דומה למלאך ה' צבאות וז"ש אין אדם ניצול וכו' דהיינו העומד בשם אדם ואינו מדמה עצמו למלאך כי הוא נקרא אדם אפר דם מרה כדאמרו בסוטה מצד שנברא בחומר מעפר ואפר א"א לו לכוון ולעיין בתפלתו ומצד שהוא בעל רתיחת הדם שכן מביאו לידי עבירה ומצד שהוא בעל המרה הוא בעל הלשון הרע ומדות רעות אבל האיש הזוכה ומדמה עצמו במעשיו למלאך ה' יוכל לינצל משלש עבירות אלו ולכך שייך לשון עבירה עכ"ל ונראה שז"ס פסוק ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ דאה"ע שלא זכו הם מן התחתונים ונקראים גויי הארץ אבל ישראל הם מן העליונים ונקראים אדם ז"ש כי אדם אין צדיק בארץ וגו' ר"ל הנקרא בשם אדם אף שהוא צדיק אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא דכל שעדיין שם אדם עליו אין ניצול מחטא ונראה שז"ש בפ"ק דברכות אין לך אדם בלא יסורין וכו' אין לך שהוא בשם אדם בלא יסורין דאפי' הוא צדיק הנקרא בשם אדם אין ניצול משלש עבירות ועי"כ באין היסורין אבל אם זכה במעשיו שידמה למלאך ה' א"צ ליסורין וזה רמז מ"ש ר' אפרים אדם במלוי אל"ף דל"ת מ"ם המילוי גימטריא שרף (א"א ר"ל אם תמנה המלוי לבד שתסיר אותיות אדם מהמלוי כזה ל"ף ל"ת מ' יהיה מספרם כמנין שרף) דאם זכה דומה לשרף מלאך ה' צבאות והוא מלוי אדם

נעשה אדם וגו' כתוב בספר הקנה דף ל"ה נעשה במילוי נו"ן עי"ן שי"ן ה"א אותיות שניות כ"ז ר"ל נעשה בכח כ"ז אותיות התורה יע"ש ונראה נעשה במילוי נו"ן עי"ן שי"ן ה"י גימטריא תורה ר"ל נעשה בכח התורה כמ"ש בזוהר אסתכל באורייתא וברא לאדם וכו' יע"ש נעשה גימטריא תכ"ה פנים דשדי יוצא מפסוק כל הנשמה תהלל ר"ת תכ"ה ומס"ת את ה' אלהיך נעשה אדם גימטריא ע"ת עשרה שמות הוי"ה ס"ר עשרה אהי"ה רד"ו הרי עת רמז שיברא האדם

מ"ב נעשה אדם בצלמנו וכו' כתוב בספר הקנה דף ל"ה נעשה במילוי נ"ון ע"ין ש"ין ה"א אותיות שניות כ"ז ר"ל נעשה בכח כ"ז אותיות התורה יע"ש ועוד נעשה במילוי נ"ון ע"ין ש"ין ה"י גימטריא תורה ובזוהר פרשת שמיני באורייתא איתברי ב"נ הה"ד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וגו' ר"ח אמר תורה שבכתב ותורה שבע"פ אוקמוה ליה לב"נ בעלמא הה"ד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וגו' ובזוהר ר"פ שמיני וז"ל באורייתא איתברי עלמא ובאורייתא איתברי ב"נ הה"ד נעשה אדם אמר הקב"ה לאורייתא בעינא למיברי אדם אמרה קמיה האי ב"נ זמין למיחטי וכו' א"ל אנא ואת נוקים ליה ע"ש ודא הוא צלם ודמות צלם דדכורא דמות בנוקבא וכן בתיקונים תיקון א' דמות דא שכינתא וכו' וא"ל הוא סוד ה' חסדים שכתב הרב בדרוש פורים כי ה' חסדים כולם בנקוד קמץ הרי ך' קמצים שעולה ש"ך וה' הויו"ת עולים ק"ל הכל תן וז"ש הכתוב גם ה' יתן הטוב ר"ל שגם יהו"ה שהוא ז"א שהוא מלא מן המוחין שה"ט יודי"ן ג' טיפי' אז הוא מקבל ה' חסדים שהם עולים ת"ן והם בחינת טוב וכו' יע"ש וא"כ כשהיא מקבלת ממנו ה' חסדים נק' דמות גימטריא ת"ן ויש לרמוז צלם ודמות שהם זו"ן גימטריא ברית (א"א עם שני כוללים או עם שתי תיבות צלם ודמות) וזהו נעשה נו"ן עי"ן שי"ן ה"י גימטריא תורה שבכתב ושבע"פ שהם זו"ן ועוד נעש"ה אד"ם גימטריא ע"ת לרמוז מ"ש הרב בדרוש האונאה כי החסד נקרא משקל חסד גימטריא ע"ב וי"פ ע"ב בחסד כנגד י"ס שבו ומילוי שם ע"ב גימטריא מ"ו ועשרה פעמים מ"ו גימטריא משקל עם עשר אותיות השרש וזה רמז נעשה אדם גימטריא ע"ת שהם סוד עשרה פעמים מילוי חסד עם עשר אותיות השרש עולם חסד יבנה וביחוד פ' עליון שמת מעונך ס"ת נת"ך גימטריא ע"ת שהם ע"ב ק"ל ע"ב קד"ם דב"ן ע"ש והם ע"ב ק"ל רבוע הפשוט ורבוע מילוי מה' גימטריא רב וע"ב קד"ם רבוע הפשוט ורבוע מילוי דב"ן גימטריא רי"ו ועם הפנים דב"ן הכל גימטריא עת וזשה"כ נעשה אדם גימטריא ע"ת שהם מ"ה וב"ן ועוד נעשה אדם גימטריא תכ"ה הם סוד מ"ש הרב ביחוד פסוק חזית איש וגו' חזי"ת גימטריא תכ"ה וזה השם רמז הכתוב רק בעיניך תביט כי תביט עם ד' אותיות יעלו תכ"ה והענין כי ב' עינים העליונים הם בחינת ע"ב ק"ל כי ע"ב ק"ל גימטריא רי"ב עם עשר אותיות האחוריים פשוטים ושני פעמים רי"ב עם הכולל גימטריא תכ"ה בחינת ב' העינים שבהם מביט ובכח זה השם מסתכל ברשעים ובמעשיהם ומענישם וז"ש ושלומת רשעים תראה וגו' ע"ש לכן רמז זה נעש"ה גימטריא תכ"ה דאם אדם יקלקל מעשיו הרי הוא מסתכל ברשעים ומענישם בכח שם זה ועוד נעשה נו"ן עי"ן שי"ן ה"י הנעלם גימטריא מקום (א"א ר"ל אותיות המילוי שהם נעלמים כזה ו"ן י"ן י"ן י') וה"ס ע"ב וק"ס מילוי אהיה דיודין שמהם הפרנסה כמ"ש המקום ימלא חסרונך לכן נרמז שם זה במילוי נעשה שגימטריא מקום

נעשה אדם ובתיקונים תיקון מ"ז נעשה אדם שכינתא תתאה נטילת עצה מקוב"ה דאתמר כתפארת אדם לשבת בית דא עמודא דאמצעיתא ושכינתא וכו' ואפשר שה"ס שם ב"ן שכתב הרב ביחוד בפסוק שבתי בבית ה' וגו' הוי"ה דב"ן נקרא בית ה' לפי שהוי"ה זו הם ב' הויו"ת הוי"ה כפולה לשנים אחת בפשוט ואחת במילוי הוי"ה השנית נעשית בית ליהו"ה הראשונה וזשה"כ שבתי בבית ה' וגו' יע"ש וז"ש כתפארת אדם לשבת בית

נעשה אדם וגו' בויקרא רבא פ' ב' סי' א' כתב אדם זה לשון חיבה ואחוה וריעות וכו' וכתב מהרש"י יראה דהיינו משום דהקב"ה אקרי אדם כמשה"כ ועל דמות הכסא דמוח כמראה אדם למעלה ולכן יקראו ישראל אדם לשון אחוה וריעות שיש בניהם בשתוף השם ואע"ג דאיקרי נמי איש כמשה"כ ה' איש מלחמה היינו על שם המלחמה אבל איש סתם לא איקרי והתוספות בפרק מרובה בד"ה רעהו וכו' שכתבו דהא דממעטי' הקדש מוגנב מבית האיש לא מאיש דריש דגבי הקדש נמי שייך לשון איש ולא משום דכתיב ה' איש מלחמה וכו' וכתב בא"ז דאפילו בכלל רעהו נמי הוי דכתיב רעך וריע אביך אל תעזב ע"ש ולא פירש למה לא בכלל רעהו ואיש ואפשר משום דלא אקרי איש סתם אלא איש מלחמה כמ"ש מהרש"י

נעשה אדם וגו' אמרו רז"ל ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אתם קרויים אדם ואין אה"ע קרויים אדם וכו' וא"ל הטעם כמ"ש בהקדמת הזהר דף י"ג ע"ב פקודא תשיעאה למיחן למסכני ולמיהב להו טרפא דכתיב נעשה אדם בצלמנו